“חברים יקרים,
אם אתם חושבים שצה״ל נחל מפלה בלבנון, או בעזה או בכל מלחמה אחרת שבה השתתף מאז 1973,
תקראו את הספר הזה.
קודם כל, הוא יזעזע את אושיותכם, ומה שיותר חשוב, הוא יחזיר לכם את המחשבות השליליות למקום הנכון.
התבוסה שספגו הסובייטים באפגניסטן והאמצעים וכוח האדם ששפכו שם הרוסים לחינם, מצד אחד מזעזעים, ומצד שני מסבירים, את העובדה שכאשר מעצמה עולמית מעורבת במלחמה א- סימטרית
ושהצד השני לא סופר את קורבנותיו, כי הם נחשבים מיד לשהידים, וזוכים למעמד מיוחד בעולם האמת
מה שהחיילים הרוסיים כמובן לא זכו לפריוילגיה הזאת בהיותם כופרים, אזי , רוב הסיכויים שהחשבון הסופי יהיה מר ועצוב בשבילם.
המהפך בטקטיקת המלחמה של האפגנים והשימוש בנשק רקטי ( טילי הסטינגר , שסופק להם על ידי האמריקנים, ללא מחשבה ליום המחרת כשתגמר המלחמה!,) נגד
מסוקי הקרב ומטוסיהם מנמכי הטוס של הסובייטים, הם שהפכו על פניה את תוצאות המלחמה שנמשכה יותר מתשע שנים ועלתה בחייהם של למעלה מחמישים וחמש אלף אזרחים סובייטים.
אפשר בקלות להשוות את הביצה הטובענית של אפגניסטן, לביצה הוויאטנמית של ארה״ב .
שתי המערכות נמשכו שנים, בשתי המלחמות ספגו הצדדים אבדות כבדות,בשתי המלחמות שפכו המעצמות כסף ואמצעים טכנולוגיים יקרים, שתי המלחמות
נחשבות למלחמות א- סימטריות.
שתי המעצמות השתמשו בעוצמת אש רבה פי כמה לעומת יריביהם, ובשתי המלחמות הקורבן העיקרי
היו האזרחים, הלא לוחמים, שספגו הפצצות כבדות ושמאות אלפים מהם שילמו עליהם בחייהם.
שתי המעצמות הסובייטית והאמריקנית השתמשו בנשק לא קונבנציונלי , או בסוגי נשק שאסורים
על ידי ועדת ג׳נבה, האמריקנים השתמשו ב agent orange הידוע, שהיה נוזל רעיל שעל השפעה
סביבתית וגרם להרעלה אצל בני האדם, והסובייטים עשו שימוש אינטנסיבי בפגזים, ופצצות שבצה״ל מכונות
״ עשן לבן״ שזה מילה אחרת , לפצצות זרחן לבן, האסורות לשימוש על פי הסכמים בינ״ל.
הספר כשלעצמו, מיועד בעיקר לציבור שעוסק בהיסטוריה צבאית, ביחב״ל, וצבא ואסטרטגיה.
הוא מנתח את ההתערבות הסובייטית בכל הרמות: החל מרמת האסטרטגיה, כאשר שאלת המחקר
היא: מה היתה מטרת המלחמה הסובייטית?
ועבור בכל הרמות עד רמת תפקוד הגדודים ופלוגות הכוחות המיוחדים- הספצז.
שהתמחו בסוג זה של מלחמה, כיחידות למלחמה נגד הטרור ( כמו היחידות הישראליות
של הלוט״רים) .
ברמה הטקטית, אמצו הסובייטים את הטקטיקה האמריקנית במלחמת ויאטנאם, זאת אומרת: חפש והשמד , עם חיפוי כבד של ארטילריה וחיפוי אווירי המידה והיתה התקלות, או במידה והכוחות הסובייטים תקפו כפרים אפגנים שזוהו כבסיסי אוייב.
הספר מאוד מקצועי, יש בו הרבה תובנות בתחום הצבאי , ועל כן אני חושב שקוראים המתעניינים בתחום הזה ימצאו אותו ספר כלבבם.
טוביה”