אסופת מאמרים זו יוצאת לאור בשנת השישים לסיום מלחמת העולם השנייה ולתבוסת הנאציזם, בשעה בה אחרוני דור הרוצחים אך גם קורבנותיהם, הולכים לעולמם. בנקודת זמן זו הופעת השואה מזיכרון חי לפרק היסטורי. הספר בוחן שאלות עכשוויות בעיקרן הקשורות בהתמודדות הגרמנית עם השואה ובייצוגה בדיון הציבורי, בזיכרון הקיבוצי ובתרבות הגרמנית.
הספר, שנכתב על ידי חוקרי תרבות, חברה והיסטוריה מישראל, אירופה וארצות הברית, חושף את ההתמודדות הגרמנית עם השמדת היהודים מאז 1945 כמתח בלתי פתיר בין הכורח המוסרי והפוליטי לזכור לבין הרצון לשכוח ולהשכיח. למתח זה נודעת בוודאי השפעה על דמותה של גרמניה כמדינה וכחברה, אולם במיוחד בעידן הגלובליזציה יש לו השלכות על עיצוב זיכרון השואה גם מעבר לגבולותיה.
נוכחותה של השואה בתרבות הגרמנית גברה בעשורים האחרונים, בהשוואה לשנות החמישים והשישים והיא מתבטאת בעיסוק ציבורי מוגבר בנושא זה, ובגידול בהיקף הנצחת השואה. מנגד גובר לאחרונה העיסוק בגורל הגרמנים בתקופת מלחמת העולם השנייה, והמציג את הגרמנים כקורבנות הנאציזם ובעלות הברית המנצחות. הצגת העם הגרמני ברייך השלישי כקורבן חותרת לעתים במודע להעניק לגרמנים בתודעה ובזיכרון הציבורי מעמד זהה לזה של קורבנות השואה היהודים ובכך לטשטש את יחודיות השבר הציוויליזטורי שחוללה אושוויץ, ולהקל את כובד תחושות האשמה והבושה שהיא המיטה על דורות של גרמנים.
הספר זיכרון ושכחה - גרמניה והשואה" מביא לראשונה לקורא הישראלי את עמדתם של כמה מחשובי ההיסטוריונים, חוקרי התרבות, חוקרי הקולנוע, הסוציולוגים והפסיכולוגים החברתיים, העוסקים בסוגייה זו, בארץ ובעולם.