ספר זה מתאר את השואה כמילכוד מכל צד, שלתוכו נקלעו היהודים מאז עלייתו של היטלר לשלטון ועד לסופו של הרייך השלישי. מילכוד שקלע את יהודי אירופה בין הפטיש הנאצי לבין של הסדן של בעלות הברית ללא מוצא.
רוב מאמצי ההצלה שנעשו לא הועילו והפכו לבומרנג נגד המצילים. הוויכוח אם ניתן להציל, ומי אשם בכך שלא ניצלו רבים, מחייב הכרת התיעוד והעדויות המובאים לפני הקורא בספר זה, לאור פתיחת הארכיונים בעולם ובישראל: ממוסקבה ועד ברלין, מוושינגטון ועד לונדון ותל-אביב.
ההחלטה על ´הפתרון הסופי´ ושלביו, נסיבות ההחלטה וביצועה לשלביה, ארץ ישראל במלחמה, הוויכוח הישראלי-יהודי על מהלכי הנהגת היישוב בתקופת השואה, ´המרד´ של לח"י ואצ"ל, השואה בהונגריה ופרשת "הסחורה תמורת דם", הסאגה של ישראל קסטנר ו´משפט קסטנר´, הפצצת אושוויץ, מהלכי המלחמה בחזיתות השונות ושיקולי הנשיא רוזוולט וראש ממשלת בריטניה צ´רצ´יל, סטלין והלחימה הנוראה במזרח, כולם נידונים כאן בעיקרם על יסוד תיעוד בלתי ידוע עד כה שעודכן מאז צאתה של המהדורה האנגלית לאור.
עיקר התיעוד מוצאו במסמכים גרמניים שהיו גנוזים עד לאחרונה, ואשר מהלכיו, מזימותיו, וטירופו הגזעני של אדולף היטלר עולים ממנו בפירוט ומטילים צל נורא ומכריע על מהלכיהם ועל רשעותם של הבריטים, האמריקנים והסובייטים ועל הדילמות של ההנהגות היהודיות בשואה.
בפרקים האחרונים מדובר בסירובן של בעלות הברית להעניק לשואת היהודים מעמד משלה במשפטי נירנברג עד שהיא כפתה את עצמה עליהם, ובהפיכתה של השואה לכלי פוליטי בידי חרדים, קיצונים ימניים ופוסט-ציוניים עד ימינו אנו.
שלמה אהרונסון (1936) נולד בתל אביב. בימי לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים היה עורך חדשות בקול ישראל, וכשלמד בגרמניה היה כתב קול ישראל שם. לאחר מכן היה מנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית. כן שימש פרשן בתחנות רדיו וטלוויזיה בארץ ובחו"ל ובעתונות הישראלית.
בשובו למחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית היה מנהל המרכז ללימודים אירופיים, חוקר אורח במוסד ברוקינגס בוושינגטון, ראש הקתדרה לחקר השואה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, חוקר אורח בספריית הקונגרס בוושינגטון ובמוזיאון השואה שם, ויועץ לקבוצת העבודה הבינמשרדית לשחרור מסמכי השואה על פי חוק של הקונגרס האמריקאי. הוא שימש כיועץ היסטורי ליוצרי סרטים דוקומנטריים של הטלוויזיה הגרמנית על ועידת ואנזה ועל ריינהרד היידריך, ושל בי.בי.סי על היטלר והימלר ועל השואה בהונגריה. כן ארגן שלושה כנסים בינלאומיים על תיעוד ארכיוני חדש בקשר לשואה וקשיי ההצלה מן השואה, וערך פרסום תוצאות הכנס הראשון שיצא בהוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בשם "תיעוד חדש - פרספקטיבות חדשות" בשפה האנגלית. כן כיהן כראש מכון שאשא לסמינרים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ויזם במסגרתו כנס בינלאומי על "איראן אטומית" ועל "ביטויי ההגירה בספרות ובאמנות." החל באוגוסט 2006 מכהן כפרופסור אורח ללימודי ישראל באוניברסיטת אריזונה, טוסון.