“את הספר בחרתי לקרוא מתוך התעניינות בתחום הרטוריקה, מנקודת ההתחלה. פרוגל משרטט קשר משולש בין הרטוריקה (אמנות הדיבור), הלוגיקה (תורת המחשבה) והאתיקה (תורת המוסר). מבחינתו, המגובה בדעתם של פילוסופים רבים לאורך הדורות, הרטוריקה ה"טובה" היא זאת שמאגדת את הדברים המייחדים את האדם: החשיבה, הדיבור והמוסר. רטוריקה שכזו מכונה "רטוריקה הומניסטית".

הספר מחולק לשלושה פרקים, העוסקים בכל אחת מצלעות המשולש הנ"ל. בחלק העוסק ברטוריקה מביא פרוגל את עמדותיהם של פילוסופים שונים לתורת הרטוריקה. בחלק העוסק בלוגיקה מדגים פרוגל את ההבדלים וההצטלבויות שבין החשיבה הרטורית לחשיבה הלוגית - לעיתים משלימות זו את זו ולעיתים מנוגדות ומפריעות זו לזו. בפרק השלישי מציג פרוגל שלושה נאומים הומניסטים מפורסמים - האפולוגיה של סוקרטס, הנאום על כבוד האדם של פיקו דה מרנדולה ו"האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם" של סרטר. שלושת הנאומים הללו מציגים עמדה הומניסטית מובהקת - בשינויי סגנון ותקופה - והם דוגמא איכותית ל"רטוריקה טובה".

הספר בסיסי. מי שיש לו רקע בפילוסופיה עלול להכיר את הטענות המוצגות בספר, אם כי השימוש בהן במסגרת הטיעון של פרוגל "עושה סדר" בדברים. ובכל זאת, הספר מסודר ומאורגן ומציג מהלך לוגי מוצלח ומנומק. כמו כן, מי שחסר בסיס פילוסופי יימצא בו ערך רב ושער כניסה איכותי לעולם הרטוריקה והפילוסופיה ההומניסטית בכלל.”

“אחת המיומנויות החשובות לכל אדם שרוצה לפתח עצמו ולהגיע ליכולת התבטאות ושיכנוע גבוהות היא הרטוריקה - אמנות הטיעון, הנאום והשיכנוע. להבנתי, תחום זה הוא שילוב פילוסופי-אמנותי, שכן ניתן לנתח את מרכיביו ושיטותיו באופן מדעי, אך שימוש בדיבור ריטורי ברמה הגבוהה הוא אמנות.
שי פרוגל מצליח להביא באופן מרתק את ההתפתחות ההיסטורית של התחום וגדולי הדורות שעסקו בו, החל מאריסטו ואפלטון מיוון העתיקה, דרך קיקרו הרומי, פרנסיס בייקון ועד לחיים פרלמן של העת החדשה.תוך כדי הוא מנתח את המרכיבים והעקרונות של הרטוריקה, תוך השוואה לתחומי הדיאלקטיקה, האתיקה והלוגיקה ובכך מעשיר מאד את הידע של הקורא בתחומים הקלאסיים של האנושות.”