מסה על עקרונות דעת האדם מאת ג`ורג` ברקלי (1685-1753), אשר מתורגם כאן לראשונה במלואו לעברית, הוא סופרו החשוב ביותר של ברקלי והוא מהווה אבן פינה בשיח הפילוסופי המודרני. בספר זה פורש ברקלי את תורת האידיאליזם הסובייקטיבי, או האי-מטריאליזם, אשר הוא נחשב ממציאה. לפי תורה זו, העולם החומרי קיים רק בהתנסות המנטלית של הנפש. קיומו של עצם אינו אלא היותו נתפס. בספר מופת פילוסופי זה מתפלמס ברקלי עם המטריאליזם, אשר מוביל לדעתו לספקנות מטאפיזית ותיאולוגית, מספק הוכחה חדשה לקיומו של אלוהים, ומסביר כיצד חידושיו הפילוסופיים מאפשרים להתיר פרדוקסים וקשיים רבים שהתעוררו בעקבות צמיחתו של המדע המודרני. אחת ממתקפותיו המפורסמות ביותר של ברקלי על מושג החומר כרוכה בביקורת שהוא מותח על ההבנה העקרונית בין איכויות ראשוניות ושניוניות, כפי שנוסחה על ידי גו`ן לוק: האיכויות הראשוניות – צורה, תנועה, מסה, מיקום, מוצקות- הנן מוחלטות ואובייקטיביות, והאיכויות השניוניות – צבע, חום, צליל, טעם וריח – תויות בחושים וסובייקיביות, דהיינו אינן קיימות במציאות החיצונית. לדידו שלברקלי, מכיוון שאי- אפשר לייחס איכויות שניוניות לעצמים חיצוניים וההבנה בין איכויות ראשוניות ושניוניות אינה קבילה, ניתן לגזור שהעצמים שמאפייניהם הם האיכויות הראשוניות והשניוניות, דהיינו העצמים המוכרים לנו (שולחנות, עצים וכו`) קיימים רק בנפש.