“מהיותי אדם חילוני לחלוטין - בעל שורשים חילוניים ארוכים ועמוקים - לא מוכרת לי תחושה של אמונה עזה בכוח עליון. חינכו אותי להאמין במה שאפשר לראות, לחוש ולמדוד, במה שאפשר להוכיח, בהיגיון, אך לא בכוח עליון לא חשוב איך קוראים לו, לא משנה באיזה דת הוא מתואר. זו, בין השאר, הסיבה שהספר הזה עניין אותי - רציתי להבין את אלה שכן יכולים לחוות אמונה עמוקה. סיבה נוספת היא ספרו הראשון של גוטרסון "שלג יורד על הארזים" אותו אהבתי מאד.

הדמות הראשית - או לפחות זו המניעה את הסיפור - היא צעירה בת 16 שברחה מבית מזניח בו עברה התעללות מינית מצד החבר של אמה - מה התעללות, אונס פשוט ולא מכובס. היא חיה באוהל בשולי העיירה בה הגשם לא מפסיק והטחב שולט, מתפרנסת ממכירת פטריות שהיא מלקטת ביער ולהשלמת הכנסתה היא גונבת פה ושם. היא בורה - בקושי יודעת לקרוא ולכתוב - סובלת מאלרגיות ואסטמה, בולעת כדורים ומתמסטלת לפרקים, מסתדרת בקושי עם החיים העלובים שהיא חיה. יום אחד בעת ליקוט פטריות, היא חווה התגלות של הבתולה הקדושה. השמועה מתגלגלת בעיירה ומחוצה לה ומאמינים ממקומות שונים - מין "ציידי קדוּשה" כאלה, נוהרים לעיירה הקטנה כדי לסגוד לקדושה שהתגלתה.

שלושת הרבעים הראשונים של הספר עוסקים בהתייחסות האנשים לתופעה. חלקם משוועים לשחרור מרגשות אשם על מעשים שעשו או מחשבות שחשבו. חלקם רוצים פיתרון מהיר למצוקות: מחלה, מצוקה כלכלית או רגשית או אפילו סבל יותר ממוקד: בעיות עיכול, רצון להיגמל מעישון, צליעה וכו'. כשקראתי את זה האמונה היתה נהירה לי. אנשים יעשו הרבה כדי להשתחרר ממועקה, הרגשת אשם או כאב. הם יסכימו לטיפול של רופאי אליל, ישלמו עבור תפילות, יחושו ב"כוח עליון" שמשגיח עליהם אישית ויסרבו לאבד תקווה - וזה יתרון בני האדם על פני שאר בעלי החיים - לפעמים התקווה עובדת. המאמינים מתוארים כתמימים, פתיים ומעוטי השכלה, ניזונים משמועות ומשאלות לב. הכומר המקומי הצעיר והחביב מתלבט ומתקשה להתמודד עם הפרישות המינית לה התחייב, המימסד הדתי מתואר כציני, ביורוקרטי ולא ידידותי לקדושים, גם לא למאמינים תמימים.
הרבע האחרון של הספר הוא אירוני. גוטרסון עובר מתיאור התנהגות למניעים. הוא מתאר באופן ציני את מניעיהם של בני האדם - וסותר למעשה את התאור הקודם של אמונה עמוקה שאינה תלוייה בדבר.

מה חשבתי? הספר כתוב היטב ומתוחכם. הסופר הזה קטן אמונה ודי ציני. והעולם מתחלק לתמימים ורשעים. אין אמצע. ואנשים מאמינים כנראה לא יאהבו את הספר הזה.”

“הספר מבקר בצורה חכמה ומדויקת לדעתי את התעשייה סביב הדת, את כל ההתייחסות העסקית לנושא שאמור להיות מעל לחומר. כמו כן בספר יש תיאור התנגשויות בין האמונה שיש לכאורה באנשים ובין האופן בו הם מתנהגים. עניינה אותי במיוחד דמות הכומר שמתעמת עם השאלות הפנימיות שלו דווקא בעת התגלות דתית שאמורה לחזק את אמונתו.
הדמויות די שטוחות, אבל בצורה שמשרתת היטב את העלילה, פרט לדמותו העגולה של הכומר (אם כי לא הבנתי כ"כ את מה שעבר עליו).
זה ספר נחמד להעביר איתו את הזמן, למרות שהעלילה אינה מותחת מאוד והקצב יחסית איטי. לא הייתי ממליץ עליו כנראה, אבל גם לא הייתי ממליץ להתרחק ממנו. אם היה פה דירוג של 3.5 כוכבים, זה מה שהוא היה מקבל ממני, אבל אם אני צריך לבחור בין 3 ל 4, אני נאלץ לבחור ב 3.”

“מסכימה עם הבקורת הקודמת.
הספר לא דיבר אלי. קתולי מדי.
נושא ההתגלות אמו של ישו לא ממש הצליחה להביא אותי
להמשך קריאה.
נושא שקשה להתחבר אליו.
לא מומלץ.”