ספר זה הוא אוטוביוגרפיה מרתקת , המקפלת בתוכה את השנים הגורליות של המאבק להקמת מדינת ישראל ושל כל מלחמות ישראל עד היום.
זה סיפורו של צביקה לבנון, "עולה חדש" שהחל את דרכו בחיל הנח"ל יחד עם החיל עצמו, ועלה בסולם הדרגות עד שהגיע לכהונת מפקד פיקוד הנח"ל.
מלבד שירותו בחיל הנח"ל, מילא "גיבור" הספר תפקידים חשובים במסגרת שירותו בצה"ל ובחייו האזרחיים- שהחינוך עבר בהם כחוט השני.
אל"מ (מיל`) צבי לבנון נולד בפולין ב-1931 וב-1938 עלה עם הוריו לארץ-ישראל.
הוא גדל בתל-אביב , למד במגמה החקלאית בגימנסיה העברית "הרצליה", היה חניך שבט הצופים "הקשישים" חבר הגדנ"ע וה"הגנה", נמנה עם "גיוס הילדים"- ילודי 1931- שגויסו בעיצומה של ממלחמת העצמאות,ושירת עם ראשוני הנח"ל ועם מקימי תל-קציר, היה מפקד סיירת הנח"ל לאחר רצח נוסעי האוטובוס לאילת במעלה עקרבים, מפקד קורס מכי"ם של הנח"ל שהשתתף בפעולת הגמול בצאבחה, מפקד גדוד 51 בחטיבת גולני ומפקד גדוד מילואים 54 שהשתתף בכיבוש מוצבי עזה והעיר עזה במלחמת ששת הימים,ששם נפצע בקרב.
עם תום כהונתו כמפקד מרחב שלמה _שארם א-שייח`) מונה למפקד הנח"ל, ואחר-כך למפקד פיקוד ההדרכה ולמפקד אוגדה מיוחדת במלחמת יום הכיפורים.
בעת ששירת בצה"ל למד לבנון בבית הספר לפיקוד ומטה (פו"ם) ורכש תואר ראשון ותואר שני בינוך באוניברסיטת בר אילן.
לאחר שחרורו מצה"ל פתח את הפרק האזרחי בחייו-שהחינוך והערכים שליוו אותו בכל ימי שירותו הצבאי היו נר לרגליו.
הוא שירת כשליח עלייה מרכזי בקנדה,היה מנכ"ל הקריה לחינוך ומדע בשדה הוקר,מנהל הרשות לחינוך רעיוני של ההסתדרות,מארגן ומדריך משלחות נוער לפולין (כמוסמך לתיירות בחוץ-לארץ) ופעיל באגודה למען החייל, במסגרת ליב"י –פעילות שזיכתה אותו בתואר "יקיר ליב"י-זהב" שהוענק לו מידי נשיא המדינה.