“מעולם לא נתקלתי בשמו של המחבר, ואני לא יודע אם אני חושף עי"ז אישזהו ניתוק מברנז'ה כלשהי, בכל אופן, לא היה לי עליו שום רושם מוקדפ.
לא אשקר, הכריכה של הספר קצת מסקרנת, ובכל זאת בשילוב עם התקציר של חבורת חדלי אישים ומין הקמת מחנה השמדה נסיוני בישראל, הרגשתי שאני צריך רגע לבדוק מה מדובר. (ולא אשכח את האיזכור שם ההמלצתי של נתן זך).
אז לא ממש נהנתי. הכתיבה משעממת, הרעיון מוזר ולא ברור, וגם ההומור השחור כביכול, קצת גרוע. חשבתי הרבה על לעזוב באמצע בייחוד כאשר הגעתי ליישום של מחנה ההשמדה שגם כאשר יש ניסיון להסביר משהו, זה פשוט מוזר ומבוצע גרוע, אבל בכל זאת סיימתי. והנה יש לי את הזכות המלאה להגיד שעזבו אתכם, תעשו כמוני ותעברו מהר אחרי שתסיימו (כי כישלונות חייבים להיות כשלונות מושלמים) לספר טוב אחר, ככה לא תרגישו פראיירים עם טעם לא טעים.
אה, ולציור שבכריכה אין שום קשר לשום דבר שכתוב שם בספר
אה אה ועוד משהו, לא יודע פעם זה היה קטע לכתוב על 'התנהגות מזרחית' פה ושם וזה נחשב אז מצחיק או "חסר חמלה"? או שהתבלבלתי ולא הבנתי נכון מה אמור להיות מצחיק בחבורת אנשים תלאביבים מובטלים וגנרים שאחד מהם ממוצא מזרחי שעושה צחוקים? נו נו. אני כמובן בעד כתיבה שחפה מכל נימוס או הסתייגות אבל בחייאת, אם זה לא איזה משהו שקשור לגיל המחבר, זה מוזר.”