“גאות כוכב, דיויד ברין
סוגה: מד"ב
במילה אחת: מד"ב כבד מידי
דירוג: 2 כוכבים

בקצרה: הסטריקר, ספינת חקר ארצנית, התרסקה בקיתרופ, עולם מימי לא ממופה, כשהיא נושאת את אחת התגליות החשובות ביותר בהיסטוריה של הגלקסיה. מעל, בחלל, מתנגשים ציים של גזעי חייזרים זה בזה במאבק כביר כדי לשים עליה את טלפיהם. מתחת מתמודד קומץ מהצוות האנושי והדולפיני של הספינה עם מרד ועם כוכב לכת עוין כדי להגן על סודה - גורלם של האבות, הגזע הראשון האגדי שזרע את החכמה במרחבי הגלקסיה.

מד"ב: גאות כוכב הוא ספר מד"ב כבד. הפיזיקה הבדיונית המשמשת לתנועה בחלל והביולוגיה להפיכת ("רימום") דולפינים ושימפנזה ליצורים תבוניים, מופרכת. דווקא ציפיתי מסופר פרופסור שישתמש בפיזיקה יותר סבירה/קליטה ובטח יידע להסביר אותה.
גם ריבוי הגזעים החייזריים מקשה מאוד על שליטה בעלילה. מרוב יער לא רואים את העצים.

מתח: הסופר לא מצטיין בבניית מתח והעלילה מרגישה כמו מתח לנוער.

טכנולוגיה: הספר נכתב בשנות השמונים כך שיחסית הטכנולוגיה לא מאיימת ודי מובנת. מצחיק אותי שגם בספר הזה יש חלליות הקופצות בין גלקסיות אך עדיין משתמשות בפקס כדי להעביר מסמכים.

אלימות: אין תיאורים קשים.

סקס: אין משהו מיוחד. בטוח לנוער בוגר.

מתאים ל: רק לחובבי מד"ב כבד המחפשים בנרות ספרים שעוד לא קראו.

קריאה חוזרת: לא.

ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): לא סגנון דומה, אבל ממליץ על ספר אחר של דיויד ברין בשם "אנשי הכבשן".

סיכום: למרות שמדובר בסופר הכותב ספרים מקוריים, הספר הזה אינו מוצלח במיוחד. העלילה אינה קולחת, יש יותר מידי קפיצות בין דמויות שונות, הפיזיקה אינה מוסברת וממילא מופרכת מידי. אם כבר מחפשים ספר מד"ב מקורי השונה מהשטנץ הרגיל, חפשו את אנשי הכבשן של אותו סופר.”

“ספר גאוני

ברין תוקף את שאלת קיום חיים תבוניים מזוית קצת שונה, ועל הדרך גורם למין האנושי לפתח את הדולפינים והשימפנזים לגזעים תבוניים (לא כ"כ הזוי כמו שהרוב יחשבו). התאורים של העולם מנקודת המבט של הדולפינים שווים הכל, כמו כן העלילה מרתקת (ולכן זה מאוד מעצבן לגלות שספר ההמשך לא קשור לעלילה).”

“מדי פעם אני גולש לבדיוני - אבל דולפינים מעופפים בחלל זה כבר מעבר לדמיון שלי ......”