"... הסופר האורוגוואי פאקו אספינולה לא אהב כדורגל. אבל באחר-צהריים אחד בקיץ של 1960, בעודו סורק את תחנות הרדיו – מחפש משהו להאזין לו – נפל פאקו במקרה על שידור משחק כדורגל. היה זה הקלאסיקו המקומי. פנארול הובסה 4:0 על ידי יריבתה המושבעת נאסיונאל. כשירד הלילה, היה פאקו כה מדוכא עד שהחליט לסעוד לבדו, כדי לא לאמלל אדם אחר. מאין הגיעה העצבות הגדולה הזאת? פאקו כבר היה מוכן להאמין שמדובר בעצבות ללא סיבה כלשהי, או בכזאת הנובעת מההכרה הכואבת בהיותו בן תמותה. לפתע זה היכה בו: הוא היה עצוב משום שפנארול הפסידה. פאקו היה אוהד של פנארול והוא בכלל לא ידע שהוא כזה... " (אדוארדו גלאנו, מתוך הספר) "כדורגל באור ובצל" נכתב בשנת 1996 על-ידי אדוארדו גלאנו, מגדולי סופרי אורוגוואי בדור הנוכחי. מאז, הספר תורגם לעשרות שפות, נמכר במיליוני עותקים ברחבי העולם וזכה לביקורות נלהבות. הספר מכונה בפי רבים "התנ"ך של הכדורגל": מאות סיפורים אמיתיים, קטנים וגדולים, מצחיקים ומרגשים, שהמכנה המשותף לכולם הוא האהבה לכדור. אדוארדו גלאנו, יליד 1940, כתב את הספרים "העורקים הפתוחים של אמריקה הלטינית", 1971); "ימים ולילות של אהבה ושל מלחמה" (1978), "זיכרון האש" (1986), "ספר החיבוקים" (1989) ו"המלים המהלכות" (1993). יצירותיו תורגמו לשפות רבות. "... הספר הזה נכתב עבורנו על ידי אחד מאיתנו. הספר הזה הולך איתנו יד ביד מהימים שהכדורגל היה בשבילנו תשוקה וקסם ומלווה את סיפור חיינו דרך אליפויות העולם – מתחיל באלופי נעורינו המיתולוגיים – דידי, גארינצ`ה, פושקאש, די סטפאנו, ומגיע עד מרדונה, קמפס, רומאריו, רונאלדו ואפילו נוגע ברגע בו מפציע רונאלדיניו האלוהי... " (שמואל הספרי, מתוך פתח דבר)