“הסםר הזה המובא כאן במסגרת "לא תאמינו מה הגיע אלי מספריית הרחוב", סדרה שכוללת ספרים בנושאים אקראיים ולא קשורים. כי מה לי ולכדורגל? אני חושבת שזה משחק לא מאוד מעניין, לא נעים לצפייה, בעיקר באיצטדיונים, ודי מלוכלך ואלים. מצד שני אי אפשר לכפור בהשפעה שלו ובכספים שהוא מגלגל. לכן כשמציעים לי לראות את "העולם על פי הכדורגל", אני אומרת שזה יכול להיות מעניין.
מדובר בספר דק יחסית שכתב במפתיע אמריקאי (במובן של "אזרח ארצות הברית") שמתעניין בכדורגל. לסיבה שזה מפתיע הוא מתייחס בפרק העשירי והאחרון שבו הוא מסביר איך קרה שבארצות הברית כדורגל הוא ספורט של בני מעמד בינוני מבוססים ולא כמו ברוב הארצות, משהו שסוחף את בני מעמד הפועלים בעיקר. כותרת המשנה של הספר עוסקת בגלובליזציה, אבל הספר הוא כל דבר מלבד גלובליזציה. כל אחד מעשרת הפרקים שבו מתמקד בארץ אחרת ובצורה אחרת שבה הכדורגל מתבטא שם. זו לא "תיאוריה לא שגרתית" על גלובליזציה, אלא אמירה שגם בעידן של גלובליזציה עדיין כדורגל משמש מוקד שבטי ולאומי משלו.
זו בעיקר תיאוריה על אלימות. כל אחד מהפרקים עוסק בפן אלים אחר. דומה שכל החליים הרעים מתבטאים במשחק ספורט אחד - מלחמות, לאומנות, שכרות, הימורים, התמכרויות, גזענות, חוליגניות, אנטישמיות, שובינזם, מאפיה והלבנת כספים. הספר כתוב כמו כתבה עיתונאית מורחבת, אולי כמו סדרת כתבות מגזין מינוס התמונות הצבעוניות, כוללות ביקורים של הכותב במקומות שונים ומפגשים וריאיונות (לא כולם נעימים בהכרח) עם אנשים שונים. הוא קשה לקריאה, כי היבטים רבים כל כך של אלימות, אבל בה במידה מעניין, בעיקר בפרקים העוסקים ב"נקודה היהודית" ובקבוצות כדורגל של יהודים או כאלה שאוהדיהן הגויים מתייחסים לעצמם מסיבות כאלה ואחרות כיהודים.”