כתביו הרפואיים מזכיר הרמב"ם מאות שמות של צמחים, הן כצמחים רפואיים, הן כרעלים. בהוראותיו הדיאטטיות הוא מונה צמחי מאכל למיניהם הטובים והגרועים למאכל האדם הבריא או החולה, ובפרושו למשנת זרעים הוא עוסק בשיטות זריעה ונטיעה בחלקות שדה. אם נתבונן בשמות הצמחים האלה, נראה כי הם כמעט כולם צמחים הגדלים באזור הים התיכון, כי הרי הרמב"ם בילה כל ימי חייו באזור זה. לא כל הצמחים שנזכרו בכתוביו זוהו בדייקנות במובן הבוטאני. בראש השמות הוא מביא את השם השגור בפי רופאי מצרים, ואחר כך מובאים הפרוש והבירור על-ידי שמות נרדפים ערביים, יווניים, ארמיים, פרסיים,ברבריים וספרדיים. הרמב"ם אינו מזכיר בכתוביו את שמותיהם העבריים של הצמחים למרות בקיאותו הרבה בהם. משום כך, נותרו סממני המרפא חתומים ומי שלא גילה בקיאות רבה בהם, לא ידע גם לשאוב מכתביו את מלוא התועלת. עבדכם הנאמן, עשה את מירב המאמץ לזהות את הבלתי מזוהים ולכנסם עם מזוהים במקראה זה. הצמחים מופעים בספר לפי סדר א"ב של שמם העברי ולמרות זאת הוספנו בסוף אינדקס עברי ולועזי, לנוחות הקורא.