“ממתק אוסטרלי אמתי שהחזיר אותי בבת אחת לחופש הגדול בשנות השמונים לערוץ חמשת המייל ו-Golden Pennies.
five mile creek
golden pennies
אם לחצתם על הקישורים ועדיין אינכם זוכרים, כנראה שנולדתם הרבה אחרי או הרבה לפני, אבל בכל פנים הפסדתם את הקסם שעדיין מסתובב לי בראש כשאני חושב על אוסטרליה.
כמו אפרוחי הברווז שילכו אחרי מי שיפגשו מיד אחרי בקיעתם מהביצה, כך הרבה דברים שפגשתי בילדותי מטביעים קעקוע של קסם שלא חולף.
וכך אוסטרליה, תהיה בשבילי תמיד ערבות ומדבריות, עם כרכרות רתומות לארבע סוסים, ששועטות בדרכים שרק נפרצו, בורחות משודדים, ומובילות מחפשי זהב לברים ופונדקי עץ. הגרסה הקשוחה יותר, האירית יותר של המערב הפרוע האמריקני.
פיטר קרי, זכה פעמיים בפרס בוקר, אחד מהם על הספר. באופן מעניין, במקרה או שלא סופרת בשם הילרי מנטל גם היא זכתה פעמיים בפרס הזה, וזה לא שכיח. ולמה אני מציין את זה? כי שני הסופרים עשו משהו דומה, הם לקחו סיפור היסטורי, ומספרים אותו מפי אחד הגיבורים, בתיאור יומני כמעט - תומס קרומוול אצל הילרי מנטל הוא הנד קלי אצל פיטר קרי, וכפי שאהבתי את "וולף הול" כך גם נהניתי מ" הסיפור האמיתי של כנופיית קלי".
למרות שמו של הספר (באנגלית True History of the Kelly Gang) הספר הוא בדיוני, מבוסס על סיפורו האמתי של נד קלי אבל מעין עיבוד דימיוני שלו.
נד קלי – דמות אמתית באוסטרליה של המאה ה-19 (לא מזמן זוהה קברו באוסטרליה), מעין רובין הוד – ילד טוב בבסיסו שהמציאות הבלתי אפשרית הפכה אותו לעבריין בעל כורחו שמתעמת ולבסוף גם רוצח את אנשי החוק המושחתים שמשרתים את האליטות ומתעמרים בפשוטי העם.
הספר מביא את קולו של נד, אירי קתולי, עני מרוד שכותב מעין מכתב ארוך לבתו – ובה גולל את קורות חייו – מילדותו המוקדמת בגיל שלוש ועד לסוף המר כשהוא עוד צעיר.
הספר כתוב בשפתו הפשוטה של נד, בלי פסיקים, עם קללות תוך תיאור של העליבות והמציאות הבלתי נתפסת של אותן שנים ביבשת הרחוקה הזאת.
כמעט תמיד כשאני קורא על ההיסטוריה של האנושות, על הרוע האלימות, ועל הקשיים המטורפים – לא ברור לי איך בסופו של דבר שרדנו? פלא בעיניי למשל איך המודרניות הקדמה והליברליזם(?) התבססה בסופו של דבר במקום כל כך פראי כמו באוסטרליה, תוך פחות ממאה שנים.
ויותר מכך, אני תמיד קורא בספרים אלא את האזהרה הזאת, את התיאור שחוזר על עצמו, בו קיימים פערים עצומים בין אנשים, איך שהאנשים הפשוטים (הרוב) נעשקים, מאבדים הכל, חוטפים מכה אחר מכה, ואחר כך בלית ברירה מחטיפים לחברה.
תמרור האזהרה הזה חשוב מתמיד גם לנו – אם הפערים פה יגדלו עוד, ועוד אנשים יישארו מאחור ויאבדו תקווה – בסוף משהו יחזיר בחזרה – וההיסטוריה תזכור אותו, המוכה והמכה, כמו שהיא זוכרת את נד קלי.
מערבון אוסטרלי משובח Mates. מומלץ”
