"רשאי להמריא" משחזר את תהליך היווצרותו של טייס בכיר בחיל האוויר הישראלי ובחברת אל־על. המחבר מאתר בילדותו המוגנת והנורמלית את הרמזים הראשונים לכמיהתו לטיס, מגלה מדוע במהלך השואה הפך החלום לרצון עז, ומתאר כיצד הגשים את שאיפתו לאחר שעלה ארצה.

עופר, חניך קורס הטיס הראשון שכל אימוניו התנהלו בארץ, מספר בגילוי לב ובביקורתיות על אותם ימים ועל האנשים המרתקים שאיכלסו אותם: מפקדים, מדריכים, אנשי מח"ל, טייסים ופרחי טיס. כדבריו, הוא "מנסה לתאר את המכונה הגדולה והמסובכת, מנקודת ראותו של בורג זעיר שעם הזמן עלה לדרגת גלגל שיניים קטן".

יוסף עופר (סא"ל מיל'ן, יליד 1929, עלה ארצה ב־1946 וגוים ב־1947. לאחר שירות ב"גולני", עבר לחיל האוויר, סיים קורס טים, היה מדריך טיסה, אחר כך טייס מן השורה, מפקד טייסת התובלה ונספח אווירי באנגליה. עם פרישתו מצה"ל ב־1969 הצטרף לאל־על וטס כקברניט עד פרישתו לגמלאות.

בתחילת שנות ה־70 פירסם שני ספרים: "מתא הטייס" ו"זוהר הארגמן". שניים מתסכיתיו, "המפקח על הילודה" ו"המפגש", שודרו בקול ישראל. כמה מסיפוריו הקצרים תורגמו להונגרית.

שם הספר
המסורה הבבלית לתורה עקרונותיה ודרכיה
מתא הטיס
שיטת הבחינות של הרב ברויאר
זוהר הארגמן