יוסף עופר

יוסף עופר

סופר


1.
"רשאי להמריא" משחזר את תהליך היווצרותו של טייס בכיר בחיל האוויר הישראלי ובחברת אל־על. המחבר מאתר בילדותו המוגנת והנורמלית את הרמזים הראשונים לכמיהתו לטיס, מגלה מדוע במהלך השואה הפך החלום לרצון עז, ומתאר כיצד הגשים את שאיפתו לאחר שעלה ארצה. עופר, חניך קורס הטיס הראשון שכל אימוניו התנהלו בארץ, מספר בגילוי לב ובביקורתיות על אותם ימים ועל האנשים המרתקים שאיכלסו אותם: מפקדים, מדריכים, אנשי מח"ל, טייסים ופרחי טיס. כדבריו, הוא "מנסה לתאר את המכונה הגדולה והמסובכת, מנקודת ראותו של בורג זעיר שעם הזמן עלה לדרגת גלגל שיניים קטן". יוסף עופר (סא"ל מיל'ן, יליד 1929, עלה ארצה ב־1946 וגוים ב־1947. לאחר שירות ב"גולני", עבר לחיל האוויר, סיים קורס טים, היה מדריך טיסה, אחר כך טייס מן השורה, מפקד טייסת התובלה ונספח אווירי באנגליה. עם פרישתו מצה"ל ב־1969 הצטרף לאל־על וטס כקברניט עד פרישתו לגמלאות. בתחילת שנות ה־70 פירסם שני ספרים: "מתא הטייס" ו"זוהר הארגמן". שניים מתסכיתיו, "המפקח על הילודה" ו"המפגש", שודרו בקול ישראל. כמה מסיפוריו הקצרים תורגמו להונגרית....

2.
3.
ספרו של ד"ר יוסף עופר מוסיף נדבך חשוב לסדרה החדשה של מקורות ומחקרים של האקדמיה. חקר המסורה הוא מן החוליות החשובות בחקר המקרא ובהכרת לשונו, וכל בירור חדש בתחום מרחיב את ידיעותינו בענף מחקר זה. חיבורו המקיף והמעמיק של עופר מגדיל לעשות בפתחו פתחים רחבים להכרת המסורה הבבלית. בקיאותו הנרחבת של המחבר בתחום, יכולתו המרשימה במחקר ורוח החידוש שניחן בהן ניבטות היטב מן הספר הגדול המוצע בזה.יפה עשה ד"ר עופר שצירף כאן שני חלקים: מהדורה מדעית של חיבור המסורה הבבלית לתורה ועיון סעקרונותיה ובדרכיה. מכאן ואילך עומדת לפני המעיין המסורה הבבלית ליד אחותה המוכרת יותר - המסורה הטברנית. לא רק חוקרי המסורה ימצאו עניין בחיבור החשוב שלפנינו, חוקרי הלשון יקראו בעניין רב את הפרקים הרביעי (מונחי המסורה הבבלית) והארבעה - עשר (סוגיות כתיב ולשון במסורה הבבלית). המחבר מאיר בצורה מעמיקה כדרכו את הצדדים הבלשניים הנוגעים בשני הבירורים הללו. ד"ר עופר שימש שמונה שנים ויותר מזכיר מדעי באקדמיה. בתקופה זו הוא העלה תרומות מוכחות לעבודתו של המוסד ובמיוחד לעבודתה של המזכירות המדעית. רישומו ניכר עד היום בפרסומים ובפעילויות בתחומי הדקדוק והמינוח של האקדמיה. הכללתו של החיבור הזה בסדרה מקורות ומחקרים נובעת מצד משקלם המדעי הראוי של המחבר ושל החיבור, ויש בה גם ביטוי מה להכרת הטובה של האקדמיה לידידנו המלומד ומצניע הלכת....

4.
5.
6.
נקודת המוצא לכל עיון במקרא היא נוסח המסורה, שמייצגיו המובהקים הם כתבי היד העתיקים של המקרא, מעשה ידיהם של בעלי המסורה. כתבי היד האלה כוללים אלפי הערות מסורה גדולה ומסורה קטנה, ובהן מניינים של מילים ושל צירופים מן המקרא ותיאור הכתיב שלהם. יוסף עופר מסביר את דרך פעולתן של הערות המסורה, המוסרות מידע מקיף באופן קצר ויעיל, ומשמרות בכך את "נוסח המסורה" של המקרא לאורך דורות רבים ובכל תפוצות העם היהודי. בספר מתוארים כתבי היד החשובים של המסורה ושיטות התיאור שלה בקביעת הכתיב המקראי ובעיצוב רווחי הפרשיות והשִירות. כמו כן נבחנת בו מידת יעילותם של מנגנוני המסורה ומידת הצלחתם בשימור הנוסח, והסבר מיוחד מוצע לתופעת הכתיב והקרי. הספר דן גם בהבדלים שבין המסורה של טבריה לזו של בבל, במעמדו המיוחד של כתר ארם צובה ובמסתורין האופף אותו. עוד נדונים הקשָרים שבין המסורה ובין תחומים אחרים המקיימים עמה מערכת של זיקות וניגודים: דקדוק הלשון העברית ופרשנות המקרא וההלכה. בנספח לספר מתוארים ספרים ותוכנות מחשב המהווים כלֵי עזר למחקר המסורה. הספר המסורה למקרא ודרכיה מתבסס על מחקריו של המחבר ועל מחקריהם של גדולי חוקרי המסורה בדורות האחרונים, והוא כלי עזר נחוץ לכל המתעניין בנוסח המקרא ובהתגבשותו....


עוד ספר בנסיונות של מתח ועירפול הסיפור אולי למטרת הכנסה ... המשך לקרוא





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ