כרך שני זה מוקדש בעיקרו וברובו לפילוסופיה של עמנואל קאנט, המסיימת תקופה ופותחת תקופה במחשבת המערב.
קדמו לדיון בשיטתו של קאנט עיונים מקיפים ומאירים במשנותיהם של נציגי תקופת ההשכלה האירופית, ז'אן-ז'אק רוסו, ג. א. לסינג, וי. ג. הרדר, ואגב כך נדונה מחדש משנתו של משה מנדלסזון לאור ויכוחו עם לסינג והביקורת שמתח עליה י. ג. האמאן;
וכמו-כן מוארות נקודות-מגע שבין משנתו של הרדר לבין משנתו של א.ד. גורדון.
בכל הדיונים האלה הובלטו במיוחד יסודות המחשבה המוליכים אל המפנה הגדול בפילוסופיה החדשה, אל הפילוסופיה הביקורתית של עמנואל קאנט.
שיטתו של קאנט עצמה מוצעת כאן בפירוש רב, מהתחלותיה בתקופה הטרום-ביקורתית עד גמר גיבושה בשלוש ה'ביקורות' – ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת התבונה המעשית וביקורת כוח-השיפוט.
הצגת הדברים מתגברת בדרך מופלאה על הקשיים המרובים במחשבתו והרצאתו של קאנט. והיא מגישה לקורא משנה ברורה וסדורה, שכל חלקיה משלימים זה את זה ומוסברים זה מזה.
בשלבי הדיון המקיף נדונים עוד בעיית עזבונו הספרותי של קאנט, יחסו להרדר ויחסו של גיתה אליו.
לספר נלוו תמונות של הוגים, שמשנתם נדונה בו, ומפתחות מפורטים של שמות ועניינים.

כרך שני זה מוקדש בעיקרו וברובו לפילוסופיה של עמנואל קאנט, המסיימת תקופה ופותחת תקופה במחשבת המערב.
קדמו לדיון בשיטתו של קאנט עיונים מקיפים ומאירים במשנותיהם של נציגי תקופת ההשכלה האירופית, ז'אן-ז'אק רוסו, ג. א. לסינג, וי. ג. הרדר, ואגב כך נדונה מחדש משנתו של משה מנדלסזון לאור ויכוחו עם לסינג והביקורת שמתח עליה י. ג. האמאן;
וכמו-כן מוארות נקודות-מגע שבין משנתו של הרדר לבין משנתו של א.ד. גורדון.
בכל הדיונים האלה הובלטו במיוחד יסודות המחשבה המוליכים אל המפנה הגדול בפילוסופיה החדשה, אל הפילוסופיה הביקורתית של עמנואל קאנט.
שיטתו של קאנט עצמה מוצעת כאן בפירוש רב, מהתחלותיה בתקופה הטרום-ביקורתית עד גמר גיבושה בשלוש ה'ביקורות' – ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת התבונה המעשית וביקורת כוח-השיפוט.
הצגת הדברים מתגברת בדרך מופלאה על הקשיים המרובים במחשבתו והרצאתו של קאנט. והיא מגישה לקורא משנה ברורה וסדורה, שכל חלקיה משלימים זה את זה ומוסברים זה מזה.
בשלבי הדיון המקיף נדונים עוד בעיית עזבונו הספרותי של קאנט, יחסו להרדר ויחסו של גיתה אליו.
לספר נלוו תמונות של הוגים, שמשנתם נדונה בו, ומפתחות מפורטים של שמות ועניינים.