הספר מתאר את עשר השנים הראשונות של המוסד החינוכי של השומר הצעיר במשמר העמק (1940-1931).
זהו אחד מבתי הספר הפרוגרסיביים המפורסמים ביותר שקמו בארץ ישראל בשנות השלושים.
בשומר הצעיר ביקשו אז להחליף את בית הספר המסורתי במוסד חינוכי פנימייתי.
בספר: תיאור הרקע להקמת בית הספר ודגם מבנהו המיוחד; תיאור תכנית הלימודים, שהתבססה בעיקרה על ״שיטת הנושאים״; תיאור המשק הלימודי, המורים, התלמידים והיחסים ביניהם ונושאים רבים אחרים.
המחקר מתבסס בעיקרו על חומר ארכיוני שטרם פורסם.בית ספר הנחקר היה נסיון חינוכי חברתי יוצא דופן, שיש בו עניין לכל אדם הקרוב לנושאי חינוך, המחקר מבוסס על עבודת מ.א בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב. המחבר מחנך ומורה בסמינר למורים אורנים