זוהרה היא נערה מבית טוב עם לב פרוע, מוח חריף ורגישות יוצאת דופן. היא מחליטה לעזוב את בית-הספר ולמצוא לה דרך משלה. בחוף הים היא פוגשת באבנר, אדריכל צעיר המתגורר בלונדון ונושא עימו הבטחה לחיים סוערים, מלאים, רחוקים. מכאן ואילך נפרש סיפור חייה המרתק ורב התהפוכות הנע בין תל-אביב ללונדון.

זוהרה כותבת ליסמין, אחותה, מכתבים המפליאים לתאר בחדות כל פרט בעולמה החדש וכל תחושה המציפה אותה בחייה המתבגרים. חיים תוססים הממריאים לפסגות גבוהות אף יותר מציפיותיה. אך גם מידרדרים לתהומות שלא ידעה כי הם קיימים בה. מבעד למכתבים עולה תמונת חייה של נערה ההופכת לאשה, לאשת איש, לאשת קריירה, לאם, ולבסוף - לאשה יוצרת. בניגוד לעושר הוויזואלי, ללשון החושנית והססגונית, ולהתרחשויות הגדולות מן החיים שבמכתביה של זוהרה, מכתביה של אחותה קצרים, לאקוניים וענייניים. ההתכתבות הזו מעמידה בפני הקורא מרקם חיים כה עמוק ואותנטי עד כי הוא חש שניתנה לו ההזמדנות להציץ בחייה של "משפחה טובה" ברגעיה האמיתיים, היפים, הכואבים ומלאי ההומור.

ב"בתים טובים" מאירה המחברת מושגים כמו בית, מהות נשית וטבעה של האשה היוצרת ומציגה השקפת עולם אמנותית ופמיניסטית ייחודית.