“"ביליתי חמש שנים עם גברים לבנים, ונשים לבנות – מאפריקה לאיטליה, דרך פריז ועד המולדת עצמה. אכלתי איתם וישנתי איתם, והרגתי מספיק גברים כחולי־עיניים כדי לדעת, שהם פחדו למות, בדיוק כמוני" (עמוד 7).

הספר "השטן בכחול" מאת וולטר מוסלי (הוצאת שלגי, 1994) הוא הראשון בסדרת ספריו אודות הבלש הפרטי הקשוח איזקיל ״איזי״ רולינס. השנה היא 1948. רולינס, גבר שחור שגדל ביוסטון, התגייס לצבא היבשה האמריקני עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. שם, סיפר, "גיליתי שבצבא יש הפרדה, בדיוק כמו בדרום. הם אימנו אותי כלוחם, חייל רגלי" (עמוד 101), אבל סירבו להציבו ביחידה לוחמת. בהמשך, נוכח מספרי האבדות שהעמירו שינו בצבא את המדיניות. "התנדבתי לפלישה לנורמנדי, ואחר־כך התנדבתי להמשיך עם הגנרל פאטון" (עמוד 102), סיפר רולינס.

עלילת הספר נפתחת לאחר שרולינס פוטר מעבודתו בחברת "צ'מפיון" הבונה מטוסים, וזקוק לכסף כדי לשלם את המשכנתא. חברו ג'ופי הציג אותו בפני מר אלברייט, עורך־דין לבן המחפש אחר דפנה מונה, זמרת בארים יפה ומסתורית. אלברייט, שכר את רולינס כדי לאתר את מונה, שנטשה את ארוסה האמיד, טוד קרטר. אלא שהדברים אינם בהכרח כפי שהם נראים, ורולינס נקלע לפרשייה סבוכה, שעלולה להתגלות כקטלנית עבורו. 

רולינס, הפועל בלוס אנג'לס, הוא בלש פרטי שונה במקצת מן השטנץ הרגיל שיצרו צ'נדלר (שגיבורו הוא פיליפ מרלו) ודשיאל האמט (שגיבורו הוא סם ספייד), ונדרש להתמודד לא פעם עם המתח הבין־גזעי. בנוסף, שלא כמו גיבוריהם של האמט וצ'אנדלר, נעזר רולינס בחברו, הפושע האכזר ריימונד "עכבר" אלכסנדר, גבר שחור, אלים ומסוכן. הוא גם אינו קשוח ונועז כמו מרלו או ספייד. "ברחתי מעכבר ומטקסס והלכתי לצבא ואחר־כך ללוס־אנג׳לס. שנאתי את עצמי. התנדבתי לצאת למלחמה, כדי להוכיח לעצמי שאני גבר. לפני ההתקפה ביום המכריע, הייתי מבוהל, אבל נלחמתי. נלחמתי למרות הפחד. בפעם הראשונה שבה ניצבתי מול חייל גרמני, בקרב פנים אל פנים, צרחתי לעזרה במשך כל הזמן שבו הרגתי אותו" (עמוד 52). כאמור, רולינס חושש מ"עכבר", אולם כדי להתמודד באופן שווה עם אולברייט ואנשיו, נאלץ רולינס להיעזר שוב בשירותיו של חברו הקטלני.”