״אני רוצה שיעשו מהילד הקטן שלנו בן אדם – את מבינה אותי, בן אדם צודק, הגון, מישהו שיודע להבדיל בין אמת לשקר, שמכיר את החירות ואת הכבוד ואת השכל הישר האמיתי, לא שכל ש'מתאים את עצמו למצב' ו'פועל טקטית' והופך שחור ללבן אם באותו רגע זה נראה לו 'שימושי'. אני רוצה שיעשו מהבן שלי בן אדם – בן אדם, לא נאצי!"

אריקה מאן תגדיר לימים את בית ספר לברברים בתור "ספר לימוד פוליטי", וזוהי הגדרה שאין מוצדקת ממנה. בדייקנות ובבהירות הראויים לספר לימוד, אך בכתיבה פרוזאית, היא מתעדת את שגרת החינוך ברייך השלישי.

בית ספר לברברים מצייר תמונה מעיקה ובוטה בישירותה כיצד הושפעו חיי הילדים בגרמניה בשלושה תחומים: המשפחה, בית הספר ותנועות הנוער.

בית ספר לברברים הוא הדוח התיעודי הראשון על עקרונות החינוך וספרי הלימוד, על "הנוער ההיטלראי" ועל שיטות ההוראה בגרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון. הספר מתאר ומנתח את השיטה שבאמצעותה ניסו הנאצים להנחיל לנוער הגרמני את הסגידה ל"פיהרר" ול"קהילת העם".

חודשים בודדים אחרי שיצא לאור ב-1938 באנגלית היה ספרה של אריקה מאן רב מכר שנמכר ב־40,000 עותקים, ובהמשך באותה השנה התפרסם בהצלחה רבה גם בשפה הגרמנית, בהוצאת קֵרידוֹ שבאמסטרדם.

שם הספר
האורות כבים