“הספר נפתח מבעד לעיניו של דניאל ילד בן שמונה. התמימות של העמודים הראשונים משתנה במהרה בעקבות שיחת טלפון אותה מקבל אמו של דניאל מכאן ואילך מפסיקה האם לתפקד - והמשפחה הכוללת את אמנון אחיו הגדול של דניאל וחיים אביו של דניאל - חדלה לתפקד.
אף אחד לא מנקה את הבית הלכלוך מצטבר וג'וקים יוצאים מהביוב ומזהמים את הבית.
המשפחה נשארת לגור ביחד אך למעשה כל אחד לנפשו. הבית המוזנח הוא מטאפורה למשפחה המתפוררת ולריב הקשה בין ההורים. דניאל הוא ילד שאוהב לקרוא והוא משאיל ספרים מהספרייה. יש לו מעט חברים והוא חולם על אחות קטנה בשם מאיה הנמצאת אי שם בדמיונו ואולי גם במציאות.
הספר כתוב בפרוזה חסכנית וזהו ספרו הראשון של טל גולדשטיין.
בחלק השני של הספר סועד דניאל את אמו בת השבעים. דניאל כבר איש בוגר ולמוד אכזבות לאחר שאביו כבר נפטר ואחיו הגדול חי בחוץ לארץ.
קניתי את הספר כבר לפני כמה חודשים ורק היום הצלחתי להתחבר אליו ולסיים אותו בכמה שעות. הכתיבה מעניינת, זורמת ויש בין הדפים רגשות מודחקים, כאב נפשי גדול ותהומות של ייאוש. ספר ישראלי מאוד המתחיל בשנות השמונים ומציג מראה של משפחה אומללה אשר כל אחד מחלקיה סוחב ייאוש קיומי ורצון לברוח מהמציאות.
בספר יש 189 עמודים והוא יצא בידיעות ספרים בסדרה ניירות ערך אותה עורכת: סלין אסייג.
עורך הספר: עמיחי שלו.
למרות אווירת הדיכאון ששורה על הספר בכל זאת מומלץ לקרוא בו.”

“כשהעפתי מבט ראשוני בכריכת ספר ביכוריו של טל גולדשטיין בסיס האם חשתי רגשות מעורבים : בין הכורסא שמסמלת חמימות של בית
לצד הג'וקים שמרתיעים ומרחיקים לב אדם מהבית ...
ולכן מצד אחד נרתעתי ואף נגעלתי מהם ומאידך סוקרנתי לקיצוניות המובהקת שבכריכה ,אשר בהמשך קריאתי הבנתי את עומקם של
דברים אמורים במוטיבים אלה ....
בסיס האם זהו רומן משפחתי נוגע ללב עד מכמיר לב , ביחסי הורות וילדים בדגש לאמהות ובנים המתאר את התפוררותה של משפחה .
נקודת ספוט הסיפור מסופרת דרך עיניו של דניאל בן השמונה לו הורים ואח בשם אמנון .
ביום בהיר אחד מתקבלת שיחת טלפון לא ברורה בתוכנה , אך השלכותיה מבהירות עתיד אחר ושונה המשנה את בסיס המשפחה כולה
ובפרט את בסיס האם ... האם מפסיקה לתפקד בבית ובכלל : היא מסתגרת בחדרה ומתנתקת מבעלה ומשני ילדיהם הנותרים מוזנחים
וכאן בדיוק מתחיל הרס של חורבן והתפוררות הבית תרתי משמע אותם מיטיב גולדשטיין לתאר עד כאב ...
האם מפסיקה לנקות את הבית בהדרגתיות , הלכלוך של הבית מתאסף ונערם , המטבח מתמלא בכתמי שומן , ואבק נערם בכל מקום
מה שגורם להצטברות גרוטסקית מוגזמת של לכלוך וג'וקים המתוארת ונקראת בשיא של חמלה מפי ילד קטן : " כאשר לילה אחד התעורר
בתחושת צמא הלך למטבח והדליק את האור ,וראה ג'וקים . על השיש , על הגז , ובתוך הכיור , ג'וקים מטיילים בנחת על הקיר סמוך
למקרר ...." תיאור קשה עד מכמיר לב לילד לחוות טראומת ילדות שכזאת .
בכתיבה לופתת נוגעת סוחפת אל תוך הנפש הצליח גולדשטיין להכניס אותי הקוראת לתוך הנפש פנימה של נפשו של ילד קטן הגדל להיות
אדם מבוגר שעובר טראומת ילדות המערערת והמעצבת אותו ליחסיו שלו עם עצמו ועם אימו אותה סועד עד גיל 70 .
ספר לא קל לקריאה אך הכתיבה לופתתת סוחפת ונוגעת ללב ששווה קריאה .”