ביקורת ספרותית על בסיס האם מאת טל גולדשטיין
ספר בסדר

---

הספר נפתח מבעד לעיניו של דניאל ילד בן שמונה. התמימות של העמודים הראשונים משתנה במהרה בעקבות שיחת טלפון אותה מקבל אמו של דניאל מכאן ואילך מפסיקה האם לתפקד - והמשפחה הכוללת את אמנון אחיו הגדול של דניאל וחיים אביו של דניאל - חדלה לתפקד.
אף אחד לא מנקה את הבית הלכלוך מצטבר וג'וקים יוצאים מהביוב ומזהמים את הבית.
המשפחה נשארת לגור ביחד אך למעשה כל אחד לנפשו. הבית המוזנח הוא מטאפורה למשפחה המתפוררת ולריב הקשה בין ההורים. דניאל הוא ילד שאוהב לקרוא והוא משאיל ספרים מהספרייה. יש לו מעט חברים והוא חולם על אחות קטנה בשם מאיה הנמצאת אי שם בדמיונו ואולי גם במציאות.
הספר כתוב בפרוזה חסכנית וזהו ספרו הראשון של טל גולדשטיין.
בחלק השני של הספר סועד דניאל את אמו בת השבעים. דניאל כבר איש בוגר ולמוד אכזבות לאחר שאביו כבר נפטר ואחיו הגדול חי בחוץ לארץ.
קניתי את הספר כבר לפני כמה חודשים ורק היום הצלחתי להתחבר אליו ולסיים אותו בכמה שעות. הכתיבה מעניינת, זורמת ויש בין הדפים רגשות מודחקים, כאב נפשי גדול ותהומות של ייאוש. ספר ישראלי מאוד המתחיל בשנות השמונים ומציג מראה של משפחה אומללה אשר כל אחד מחלקיה סוחב ייאוש קיומי ורצון לברוח מהמציאות.
בספר יש 189 עמודים והוא יצא בידיעות ספרים בסדרה ניירות ערך אותה עורכת: סלין אסייג.
עורך הספר: עמיחי שלו.
למרות אווירת הדיכאון ששורה על הספר בכל זאת מומלץ לקרוא בו.

» ביקורות נוספות של rea
» ביקורות נוספות על בסיס האם