גיבורת הסיפור "שש מאות החלונות", משחזרת פרק עגום ונוגע ללב בחייה.
בהיותה ילדה יהודיה בתקופת השואה, הוסתרה במנזר שמרני ונוקשה. כשסירבה להמיר את דתה, נדרשה לעבוד בפרך בניקוי חלונות המנזר, עד לאפיסת כוחות.
לעת זיקנה מגיעה אנה, גיבורת "שביס עם כוכב אדום", לבית החולים שבו כיהנה בעבר כאחות הראשית, שם היא פוגשת את מחליפתה בתפקיד, שמגוללת את סיפור עברן וצובעת אותו בצבעים שונים מאלה שזכרה.
סיפורו של אהרון קמינסקי, סוחר וילונות ממולח ששהה זמן רבה מדי בבית הוריו של המספר בסיפור "האורח", מובא מפיה של האם וחושף רגשות חבויים של קנאה וצרות עין, אך גם של השלמה וסליחה.
"אוריה באר יודע לספר סיפור," ציין פעם הסופר נתן שחם.
ואכן, סיפורים אלה, ורבים אחרים בקובץ הסיפורים הקצרים המובא כאן, הם סיפורים ריאליסטיים בעלי אפקט דרמטי ומפתיע - סיפורים מתוקים-מרירים, המגוללים את נופיה של מדינה בראשית ימיה ואת נופי הנפשות שנקבצו אליה, את תלאותיהן ומלחמותיהן הגדולות והקטנות. עלילותיהן משקפות - כל אחת בדרכה, כל דמות מנקודת מבטה – התמודדות עם זיכרון שאיננו מרפה.
אוריה באר, סופר ומחזאי יליד תל אביב, עורך דין זה שנים רבות, מחלק את זמנו בין תל אביב לאילת.
זהו ספרו הרביעי, לאחר "המורה גרופמן" (תמוז, 1989), “עין הזכוכית של מיור פאבל” (ספרית פועלים, 1998), שזכה בפרס קרן אולשוונג לספרות מטעם האפוטרופוס הכללי, ו"מול ההרים הסגולים" (עקד, 2007). מחזות פרי עטו הוצגו בתיאטרון הסמטה ובתיאטרון הספרייה ותסכיתיו שודרו בקול ישראל.