ביקורת ספרותית על שיער צבוע אדום מאת קוסטס מורסלאס
ספר טוב

---

זו לא פעם ראשונה שאני קוראת את "שיער צבוע אדום", זה אחד הספרים הבודדים שאני עדיין חוזרת וקוראת מידי פעם. לפעמים אני ממש מתגעגעת לספר הזה:) הספר מספר את קורותיהם של דמויות רבות ביוון של שנות ה-50 60, הכתיבה מהירה וקולחת, הדיבור יום-יומי, יש בדיחות, יש סקס.. ספר פשוט כיפי לקריאה.
אבל יש עוד מסר חשוב, שהסופר מציג אותו בדמות האגדית - לואיס, המסר הוא - פשוט תחיה. תהנה מהחיים כפי שהם. אל תתחייב (ועדיף לברוח מהחתונה ברגע האחרון), אל תתמסר (כדאי שילדיך יגדלו עם האמהות שלהם אצל גבר אחר), אל תשפיל את עצמך מול אף אחד (ובמיוחד לא למי שמציע לך עבודה טובה), אל תשפוט אף אחד (גם זונה היא בת אדם) וכולי וכולי כללים בסגנון הזה.
כשקיבלתי את הספר הזה במתנה בשלהי העשרים שלי, מאוד מאוד אהבתי את המסר הזה, מאוד אהבתי את האמונה שהכי חשוב זה להישאר אותנטית בכל מצב, לא למכור את עצמי ואת הרעיונות שלי, לא להתכופף מול החיים, לא להתברגן ולא להסתאב. וככה גם קיבלתי חיזוקים מהספר כשקראתי אותו בעשור הרביעי לחיי. אבל מה? בקריאה האחרונה, שנסתיימה לפני כמה ימים, גיליתי שהמסר הזה פשוט מעצבן אותי! שאני ממש לא מסכימה איתו ושהייתי די מטומטמת (תמיד עצוב לגלות את זה בדיעבד:() האמת היא שממש כעסתי על הסופר שהוא מציג את הדמויות שלו ככאלה בורגנים משועממים עם כרס, אנשים קטנים שמכרו את עצמם ובשביל מה? בשביל כסף ורכוש. WTF?? מה כל כך נורא שבנאדם לומד מקצוע מבוקש, עובד בו, מצליח מאוד וקונה למשפחתו בית גדול ונוח? למה עושר הוא תמיד שלילי בעיני ה"אותנטיים". בקיצור, ייתכן מאוד שהסתאבתי וכולי, אבל היום המסר הזה לא מדבר אליי, אני מעדיפה שיהיה לי כסף בבנק, אני שמחה לגדל את הילדות שלי בבית, אני רגועה שהם נוסעות באוטו חזק ובטיחותי, אין לי שום בעיה לצאת לנופש מפנק, וכן ירבו. מעניין אם יש עוד קהל שנתפס למסר ההוא "לא לוותר על עצמך בעד שום הון" כי, לדעתי, היום ידוע וברור שאין שום ישות כזאת "עצמי" ולכן אין על מי לשמור, זאת רוח רפאים.

» ביקורות נוספות של שממית
» ביקורות נוספות על שיער צבוע אדום