בשנים האחרונות התמלאו בתי עסק תל-אביביים, מלאי כוונות טובות, בסטיקרים המצהירים שבעלי המקום הם "נגד הגירוש" – כלומר נגד גירוש המסתננים המכונים לעיתים קרובות באופן מטעה "פליטים". לקורא העיתונים מן השורה, הסוגיה המוסרית נראית בהירה להפליא: הנה אנשים במצוקה, לא יותר מכמה עשרות אלפים, שישראל הלאומנית, הדתית והמסתגרת, מסרבת לפתוח בפניהם את שעריה עד שהם נאלצים לגנוב את גבולה כדי להציל את נפשם.

בסיפור המקובל יש גם נבלים ברורים: אלו הלאומנים החשוכים של "החזית לשחרור דרום תל-אביב", שונאי זרים הנגועים אולי גם בגזענות ממש, הדורשים "לשחרר" את דרום תל-אביב מנוכחותם של אפריקאים מדוכאים אלה. לולא פרש בית המשפט העליון את חסותו על "הפליטים" היתה ישראל החשוכה ששה "לגרש אותם אל מותם".

אלא שלאמיתו של דבר הבהירות המוסרית הזו היא מדומה, והסיפור המקובל בדוי לחלוטין. מאחורי הויכוח מסתתר מאבק גדול יותר שסוגיית המסתננים היא רק אחת ממופעיו: מאבקה של אליטה פוסט-לאומית וניידת, כנגד הדמוקרטיה וכנגד עיקרה – ריבונותם של האזרחים על גורלם.

קו השבר ברור: מצד אחד ניצבת אליטה בינלאומית חדשה וניידת שחבריה יכולים להרגיש בבית כמעט בכל פינה ברחבי העולם שבה הם יכולים להתחבר לרשת; בעוד מצד שני ניצבים המוני האזרחים התלויים לפרנסתם בשוק מקומי, זהותם כרוכה בשפה מקומית ומרקם חייהם החברתי והתרבותי קשור למדינה מסויימת שהיא גם המתחם בו מופעל כוחם הפוליטי.

מלבד סוגיית המסתננים, החלוקה הזו מסייעת לרדת גם לעומקן של המחלוקות העיקריות המפלגות את החברה והפוליטיקה הישראלית: זהותה היהודית של המדינה והיחס בינה לבין משטרה הדמוקרטי, המאבק בשחיתות והפולמוס אודות מעמדן של מערכות האכיפה והמשפט, השפעתה הגוברת של הפוליטיקה של הזהות מול האידיאל המאחד של זהות לאומית משותפת, השליטה בגבולות השיח הלגיטימי באמצעות כללי התקינות הפוליטית, עלייתן של תפישות פוסטמודרניות בתרבות ובחינוך, ואפילו האופנים החדשים שבהם אנחנו דנים בסוגיה שכבר פחות או יותר הוכרעה – הויכוח על חלוקת הארץ.

הספר ניידים ונייחים מבקש למקם סוגיות מרכזיות אלה ואחרות בתוך מסגרת המאבק העקרוני ביותר של תקופתנו - המאבק על עתידהן של הדמוקרטיות הלאומיות - שבו ישראל יכולה לשמש כמקרה בוחן לא רק עבור אזרחיה שלה.

גדי טאוב

ד"ר גדי טאוב (נולד ב-19 באפריל 1965 בירושלים), עיתונאי וסופר ישראלי; ד"ר להיסטוריה של ארצות הברית, מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים (בדרגת מרצה בכיר בתקשורת ובמדיניות ציבורית) ובמסלול האקדמי של המכללה למנהל בראשון-לציון. מהמבקרים הבולטים של הפוסטמודרניזם בישראל.... המשך לקרוא

שם הספר
דברים שאני לא מגלה ליעל
המרד השפוף - על תרבות צעירה בישראל
מה היה קורה אם היינו שוכחים את דוב
המכשפה מרחוב מלצ'ט 3
הג'ירף שאהב לרחם על עצמו