ביקורות ספרים על הספר מה שאבד בזמן - ביוגרפיה של ידידות

אחרי קריאת ספרה של גלית עוז, המכפיש את אביה עמוס עוז ומציג אותו כאב מתעלל, ואחרי קריאת ספרו של אחיה הצעיר דניאל עוז, המציג את האב כאב שכל בן היה מתברך בו, הגיע הזמן לסגור מעגל ולקרוא משהו המציג את עמוס עוז מחוץ למשפחה. נורית גרץ מכירה את עמוס עוז שנים רבות מאז לימודיה בספרות באוניברסיטה וכתיבה על עמוס כחלק ממטלותיה לסיום התואר. בהמשך היא גם מלמדת עליו. היא עצמה מתקשה בתחילה להציג סיפור סדור, מציגה סיפור מבולבל, קופצני ונטול קוהרנטיות. רוב הזמן היא מנסה להציג את סיבת קיומו של הספר בתואנת שיחותיה עם עמוס, שיחות שהתמשכו על פני שנים במרווחים קבועים עד כד... המשך לקרוא

מורי

אני מתקשה לדרג את הספר, ואני מתקשה להמליץ לכם עליו. אתם, שאיני רואה את פרצופיכם ומכירה את הרגלי הבוקר והערב שלכם. אתם מתחילים להבין אולי שהספר הזה הוא רקמה אינטימית. אינטימית מאוד, אולי יש שיאמרו אינטימית מדי. אבל אתם מבינים, אני והרגלי ארוחת הבוקר שלי אחרים מהם. נורית גרץ פגשה כסטודנטית צעירה את עמוס עוז, אותו חקרה ובספריו קראה. מהפגישה ההיא נוצר קשר, קשר שכלל התעניינות בראש ובראשונה באישיותו היוצרת, אך התרחב והלך כדרכם של קשרים גם אל ידידות בין שתי המשפחות ונשמר בקשר טלפוני ארוך שנים ובמפגשים ומכתבים שהובילו את עמוס עוז לבקש מגרץ לכתוב ביוגרפיה ש... המשך לקרוא

זרש קרש

חזרה לאמא אחרי שקראתי את גרץ, במחקרה על עוז, שנכתב לפני כארבעים שנים, היה ברור לי שאקרא את סיפרה הנוכחי, מה שאבד בזמן, ביוגרפיה של ידידות, המהווה רטרוספקטיבה להיכרותה עם עוז, ועבורי אפשרות להבנת ספריו ברבדים שנותרו לגבי חידתיים ולא מפוענחים. קיימת סיבה נוספת לקרוא את גרץ על עוז, בשעה שהם שוחחו ביניהם, הרגשתי בניצוצות עפים באוויר, מיכולתם האינטלקטואלית, מהבנתם המעמיקה בספרות ותרבות, מהגישה האנושית, ומעצם היותם מספרי סיפורים נפלאים, אך בעיקר מהעובדה שהם היו חברי נפש שסיפרו האחד לשנייה את צפונות ליבם בניסיון להבנת הרבדים העמוקים המהווים השראה לכ... המשך לקרוא

רץ

הספר הזה הוא געגוע לעמוס עוז, אשר מחר ימלאו שנתיים למותו. קטעי זיכרונות, פגישות ושיחות בינו לבין נורית גרץ - מי שחיברה את הביוגרפיה היוצאת מן הכלל של בעלה עמוס קינן ז"ל. מערכת הידידות ביניהם מובאת בספר זה באורח צנוע ומעורר רגש. בעיקר הקטעים של נסיונות העידוד שלה בזמן מחלתו אשר ממנה לא קם. כאמור - בעיקר גרם לי להתגעגע לקולו הנוקב של עמוס עוז.... המשך לקרוא

רוני