ביקורות ספרים על הספר וויל גרייסון, וויל גרייסון

שלא תבינו, הרגע סיימתי אותו, אני במצב רוח טוב ובשורה התחתונה נהניתי מהספר. אין שום מרירות בתוך ה-3 כוכבים האלה, הוא פשוט מגוחך מדי בעיניי מכדי לקבל יותר. ואם הייתי נהנית ממנו, מההתחלה ועד הסוף, אז זה לא היה משנה... אבל ההתחלה הייתה קשוחה עבורי, ונראה לי שהגיוני שמכאן נתחיל את הביקורת, מההתחלה. הנה משהו שהייתי שמחה אם מישהו היה מזהיר אותי מפניו. קודם כל, ניגשתי לספר הזה מנקודת מבט של כותבת, כי אף פעם לא קראתי ספר שנכתב על ידי שני סופרים, וכבר בגישה הזאת נראה לי שקצת חיבלתי לעצמי. שנית, כל אחד מהסופרים כתב לסירוגן, וכשהגעתי לפרק השני, לנקודת מבט של וויל ג... המשך לקרוא

סייג'

מכירים את זה שאתם קוראים ספר ואתם יודעים שהכותבים מעכבים את המאוחר למרות שזה ברור לכולם שמשהו יקרה, הם פשוט דוחים את זה למרות שכל מה שעובר לכם בראש זה, "דיי, דיי. כולם יודעים איך זה יסתיים אז תפסיקו כביכול להשאיר אותנו במתח?" משהו שאני יכולה להגיד על הספר הזה הוא שהוא לא כזה, כי אם יש מתח מסוים בין שתי דמויות, הן יהיו מודעות לזה וידברו על זה. ואם משהו אמור לקרות אז הוא יקרה בלי עיכובים חסרי פואנטה. ולמען האמת, זה די מספק לראות שיש כותבים שיודעים לעשות את זה טוב. אני לא מעריצה גדולה של ג'ון גרין, דבר שאתם כנראה יודעים אם קראתם ביקורות קודמות שלי. ובכל זאת, ה... המשך לקרוא

ליז

ג'ון גרין הוא זה שפתח לי את הדלת לעולם ספרי YA, עם הספר אשמת הכוכבים. חוץ מהררי הטישו שכיליתי, נפלו לי הרבה אסימונים תוך כדי הקריאה. והמסקנה שהגעתי אליה היתה שלא מעניין אותי לקטלג ספר לפי גילאים. אם מעניין אותי - אני קוראת. כל ספר הוא דרישת שלום מעולמות מקבילים, וכל ספר מעשיר אותי בעוד פיסה של משהו. ג'ון גרין אוהב שיתופי פעולה עם כותבים נוספים, ולא רק שאוהב - זה מצליח לו. (קדם לו כשהשלג יורד שגם עובד לסרט בנטפליקס). הפעם ג'ון גרין שיתף פעולה עם דיוויד לוויתן. יש משהו נדיב כשסופר כותב ספר עם סופר נוסף. זה לקחת את האגו ולשים אותו בצד, וכשזה נכתב טוב זה גם נקרא ... המשך לקרוא

dina