ביקורות ספרים על הספר האורות כבים

לרגל יום האשה הבינ''ל ולכבוד כל הנשים האמיצות באשר הן. מאז יום האשה הבינ''ל לפני שנתיים קראתי שלושה ספרים, פרי עטן של שלוש סופרות מרתקות. כל אחת מהן התברכה לא רק בכשרון ספרותי, אלא באישיות מרתקת ובמהלך חיים פתלתל, שלווה בהכרעות אמיצות לא מעטות. השלישית בחבורה היא אריקה מאן, "הבת של" תומאס מאן בכל הקשור לתחום הספרות, אך אין ספק בעיני כי מבחינת אומץ לב פוליטי ונכונות להלחם על ערכים צודקים, תומאס מאן הוא "האבא של" ותו לא. סנטו, אבי וסדן כתבו סקירות מאירות עיניים על הספר, כך שאוסיף רק את שנראה לי רלבנטי. על פי אחרית הדבר המרתקת שכתבה אירמלה פון דר לוהה, הס... המשך לקרוא

דן סתיו

מי שקורא את הספר יכול לחשוב שהציבור הגרמני הוא קורבן של הנאצים. רצף סיפורים על הבעיות בשיטה הסוציאל דמוקרטית שלהם וכמה הם סבלו ממנה ועמה הם לא הסכימו איתה והיו קורבנות שלה... המשך לקרוא

גקי

אריקה מאן (1905-1963) היא בתו של תומאס מאן הידוע זוכה פרס נובל וקטיה פריגסהיים היהודיה. זו יצירה ראשונה שלה שמתורגמת לעברית. היא הייתה דמות די מעניינת וכישרונית במגוון תחומים. הייתה שחקנית תיאטרון, כתבה מחזות וסיפורים והייתה עיתונאית. עם עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחת מאן את גרמניה והיגרה תחילה לצרפת (1933) ומאוחר יותר לארה"ב (1937). הופעות התיאטרון שלה וההצגות שהעלתה נחשבו "עויינים לגרמניה" וב-1935 נשללה אזרחותה הגרמנית. עם הגירתה לארה"ב המשיכה את פעילותה החברתית כנגד הרייך השלישי, עשתה מסעות הסברה רבים בארה"ב והרצתה בנושא. הספר הזה נכתב ב-1939. הנגיעה בנושא ... המשך לקרוא

משה

לאחרונה קראתי שני ספרים בזה אחר זה: "השמידו את כל הפראים" של סוון לינדקוויסט השבדי ואת הספר של אריקה מאן. אני חושד שההרגשה שלי שיש הרבה מן המשותף לשני הספרים נובעת משלב הסניליות המתקדמת שבה אני נמצא, המתבטא בערבוב מוחלט של כל מה שקורה לי וכל מה שאני מרגיש, בשילוב עם נטייתי הידועה להפוך כל גחמה לאידיאולוגיה מורכבת. שני הספרים מעלים עובדות הסטוריות בסגנון אישי. לסוון יש פחות יכולת ספרותית משיש למאן ולכן הגוון האישי של כתיבתו כמעט לא מורגש אבל עדיין הוא מספר היסטוריה באופן יוצא דופן ובשונה מאוד מספרי היסטוריה אחרים. הוא לא הראשון שעושה זאת, ברברה טו... המשך לקרוא

אבי

הספר הנ"ל נכתב על ידי אריקה מאן שהייתה אישה ברוכת כישרונות ובין השאר הייתה; שחקנית, עיתונאית, מרצה וגם סופרת. בוודאי שהכישרון הספרותי היה חלק ממשפחתה; אחרי-הכל היה אביה תומאס מאן סופר מפורסם מחבר "בית בודנברוק" ו"הר הקסמים" שאף קיבל את פרס נובל... אחיה קלאוס שהיה מאוד קרוב אליה, היה גם הוא סופר מוכשר - קראתי פעם בגרמנית את סיפרו האוטוביוגרפי המרתק "נקודת מפנה". הספר הנ"ל נכתב על רקע התנגדותה הפוליטית החריפה של אריקה מאן לשלטון הנאצי; כשיצא לאור הייתה כבר מאן עם הוריה ואחיה - כמו אמנים ואנשי רוח רבים – בחיי פליטות, מחוץ לגבולות גרמניה ועסקה באופן מאוד פעי... המשך לקרוא

סדן