ביקורות ספרים על הספר הבאושר לעד האחרון - בית הספר לטוב ולרע #3

אני לא הכי במצב לכתוב ביקורת כרגע, אבל אני אשתדל לעשות עבודה טובה. קודם כל, הדבר שהכי זכור לי מהספר הזה, מהחוויה הראשונה שלי איתו הכוונה - זה שהוא היה מצחיק! אז למה לעזאזל, בפעם השנייה, מצאתי את עצמי בוכה? יש משפט שאני אוהבת לחזור עליו: "שני אנשים לעולם לא יקראו את אותו הספר". זאת אמת על חווית הקריאה שאנשים שוכחים לפעמים, אבל לא אני, בגלל זה אני נוטה לקרוא את הספרים שברשותי יותר מפעם אחת. כי הזמן הופך אותי לאדם שונה, וגם לגרסה הנוכחית שלי מגיע לקרוא את הספרים שנהניתי מהם בעבר. בכל אופן, מה שאני מנסה להגיד, זה שאני מניחה שקראתי את הספר הזה בתור שני אנשים... המשך לקרוא

סייג'

כשסופר כותב ספר שמכיל מעל 600 עמודים הוא הולך על קו דק - בין לגרום לקורא להתחבר לספר ולדמויות במשך זמן רב ולהיחקק בזיכרון, לבין לגרום לקורא לגלגל עיניים, להשתעמם ולזנוח אותו באמצע. קשה לשמור על קצב תמידי בעלילה כשהספר ארוך, ומצד שני אולי הוא ארוך דווקא כי יש בו עלילה ארוכה. הבאושר לעד האחרון, השלישי והאחרון בטרילוגיה הראשונה בסדרת ״בית הספר לטוב ולרע״ מאת הסופר האמריקאי סומן צ’יינני, מתהלך על הקו הדק הזה. ~הביקורת מכילה הרבה ספוילרים! הנושא של הספר הוא מעין שילוב מדליק בין הדמויות מהאגדות, יחד עם הארי פוטר ועם שר הטבעות, כשהכותרת זה דמויות שמחפשו... המשך לקרוא

תום

בתור אחת שגדלה (ועדיין) על כל סיפורי האגדות הקסומים והאהובים, אהבתי ממש את הרעיון של הספרים. כשקראתי את הספר הראשון חשבתי שהוא ספר יחיד, וכשהוא נגמר במתח ולא חשבתי שיהיה עוד המשך ממש התבאסתי, כי הספר היה מעולה ובדיוק בטעם שלי. כל מי שקורא את הספרים האילו יכול להבין שאולי מדובר הרבה (אם לא רוב) על נסיכים ונסיכות ואהבה ולהיות ביחד אבל אילו הספרים הכי לא רומנטיים שיכולים להיות. סגנון הספרים הזה הוא ממש פנטזיה טהורה וקסומה, שמתאימה לכולם וכיף לקרוא. לכן כשיצא הספר השני בסדרה ממש שמחתי וקניתי אותו, אבל זה היה אחרי די הרבה זמן שקראתי את הספר הראשון וכבר די ... המשך לקרוא

little poseidon

***בית-הספר לטוב ולרע 3: הבאושר לעד האחרון*** [והפעם באמת? כי הסיפור כבר הסתיים בבאושר לעד *פעמיים*, וכל פעם פתחו אותו מחדש. אני באמת מקווה שאפשר להאמין לזה וזה לא יהיה כמו שאנשים אומרים "רק עוד פרק אחד", "רק עוד 5 דקות", "הפעם לא אאכזב את קהל הבוחרים שלי"] אמ;לק: כן או לא? תראו, זה הסיום של טרילוגיה שהתחילה בספר נהדר, אתם לא באמת יכולים להגיד לו לא, בדיוק כמו שאי אפשר להגיד לא למאכל האהוב עלייך גם אם אתה מפוצץ ומרגיש שאתה לא יכול להכניס עוד ביס. אבל, brace yourselves לכמה מאות עמודים של טחינה מחודשת של כל חיפושי הזהות העצמית של סופי שחשבנו שסיימנו איתם בספר הראשון תק... המשך לקרוא

חתול השיממון