ביקורות ספרים על הספר הצל שלי ואני
|
אוסף אפיזודות וסיפורי ילדות/נערות של פוליקר שגדל במשפחה שגוננה עליו ועל אחיו ואחותו כרקע לזכרונות השואה של ההורים. השפה פשוטה ועניינית ומגוללת סיפור מעניין שסוקר את קורותיו כילד ונער עד רגעי הפריצה שלו (שכבר יופיעו אולי בספר הבא). ספר נחמד ומעניין.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רכשתי את הספר כספר דגטלי מהאתר -עברית
.
יהודה פוליקר תמיד עניין אותי. כילד בשנת 1988- שרו אצלינו בצפים את -זהו היום זה הזמן זה הרגע פושטים את החקי עוברים למדים-
ההתלהבות בה בחור מהצוות שראת זה -השמחה-וזה מהשיר של להקת בנזין.
אחר כך ב1990 פוליקר הוציא את אלבום המופת-פחות אבל עוד כואב -אולי מהשרים היפים והמרגשים ביותר שנכתבו לדעתי יחד עם נצוצות , הולך נגד הרוח.
יהודה ספר שגדל בבית לנצולי שואה אבל לא פרט על זה אף פעם. ואותי זה די תסכל-שאומן כול כך מוכשר שומר על שתיקה. מי אתה?איך גדלת?
מה פגע בך?
אז הנה קרתי ספר ארוך- 700 עמודים- עם הרבה פסות רגש וחכמה.
יהודה נו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר של יהודה פוליקר?!??
כבר נשמע מעניין...
כן, אבל...
זה לא ממש ספר.
יותר,
אוסף של אפיזודות קצרצרות מילדותו.
הארוכה שבהן בת כ-5 עמודים.
כפי שבאמת מופיע, בחלק מהעטיפות,
בקטן, תמונות ילדות.
סיפורים, חלומות, בדיות, זכרונות.
ילדות קרית חיים, זוג הורים ניצולי שואה.
לגדול בישראל בשנות ה-50.
אפיזודות נחמדות, מתארות את ההווי המשפחתי, תקופתי ואת יהודה (יודקו).
סך הכל נחמד, חושף עוד נדבך מאישיותו המורכבת של פוליקר.
אבל,
ציפיתי לעוד קצת. לעוד קצת הרחבות מגיל הנעורים ותחילת הקריירה המוזיקלית.
קצת יותר על סגירת המעגלים בבגרות על רקע הילדות כבן לניצולי שואה.
קצת י... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בספרו זה של יודיקו,למעשה מנציח את הקהילה היהודית שחייתה בשלווה מאות שנים על תרבותה ואנשיה הססגוניים מאז, גירוש ספרד. דרך הוריו שעברו את דרך הייסורים שסללו הנאצים ימח שמם וזכרם,וכך לצד חיי משפחה מעטה שנשארה וזכרונות למכביר מהתקופה שהקהילה חיה באושר ועד לתלאות הקליטה מחדש בארץ שזה עתה נולדה, מגולל בעזרת סיפורי קורותם בקריית חיים,החל מילדותם של האחים והאחות ועד לבגרותם, לצילם של הורים שלא מצליחים להתנתק מהזוועה שחלחלה לדמם,שבכל צעד ושעל של הילדים עולים הזכרונות המרים בהתפרצויות זעם שלהם,שבדיעבד התברר שהאומן פוליקר ספג זאת כה קשה,שלמעשה החל לגמגם ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פוליקר הוא זמר מספר אחד. ההופעות שלו מצויינות, מוסיקה נוגעת, מעניינת, מרגשת וגם מקפיצה.
שראיתי שכתב ספר, היה לי ברור, שאני חייבת לקרוא. הולכת לכל כך הרבה הופעות ולא תקראי את הספר שכתב?
אז ככה... פוליקר מספר אפיזודות (מרגשות, מעניינות, מזכירות ילדויות וכו'), לא כספר פרוזה מתמשך, אלא סיטואציות מהילדות. הכתיבה יפה ומעניינת. למי שרוצה ספר על הילדות בארץ בשנות ה 60-70, כדאי. לתחושתי זהו ספר חד פעמי שלו, אבל אולי אני טועה. מה שבטוח, זמר מספר 1 :)... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא לא בדיוק אוטוביוגרפיה מלאה של האמן, אלא חזרה אל תמונות הילדות של יהודה פוליקר. פוליקר, שכונה בפי כל בשם יודקו, גדל לתוך משפחה ששרדה את השואה אך איבדה את רוב קרוביה, כגורל רוב יהודי סלוניקי. מאורעות המלחמה היו חלק בלתי נפרד מהחיים של המשפחה, אם ברגזנות ובסגפנות של אם המשפחה, ואם בצורך של אב המשפחה לשוב ולספר על משפחתו ועל המחנות. יודקו גדל כבן הזקונים של המשפחה, לאם ולאב שרצו בת אך זכו לבן, אותו כינו "קטנצ'יק" ועליו הרעיפו דאגנות מופלגת ורגשות אשם שהקשו עליו לצאת מהקן ולהגשים את עצמו.
בתחילת הספר הרגשתי שדבק בי דכאון בגלל תאור החיים של המש... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
