ביקורות ספרים על הספר ילדים בסדר גמור - ביוגרפיה דורית של ילידי הארץ 1955-1948

# אני מניחה שהספר הזה נכתב בעברית. עם זאת שמו באנגלית - Children by the book – מבטא, לדעתי, את מהותו יותר מהשם שניתן לו בעברית... אם צריך עוד הוכחה שעברית אולי שפה עתיקה, אבל לא כל כך עשירה בדקויות. יבלונקה מצהירה שכוונתה היתה לשרטט את דיוקן "הילדים של המדינה" – אלה שנולדו החל מ-1948 (בדגש על 28 הילדים שנולדו ביום הכרזת המדינה) ועד 1955. למה דווקא השנים האלה? לא ברור. אנחנו חושבים בדרך כלל עשרונית. אבל יבלונקה בחרה 7 שנים, בנימוק שבשנה האחרונה הילדים האלה התגייסו למלחמת יום כיפור. שיהיה. למרות שמה של יבלונקה כהיסטוריונית וחוקרת, האמונה על שיטות מחקר מדעיות (כביכול. ... המשך לקרוא

yaelhar

משתף ביקורת שנכתבה ע"י אבי: הספר הופיע ב2018. שמו באנגלית Children by the book. איני מבין מדוע יש להוסיף לספר שנכתב בעברית וקהל היעד שלו קורא עברית, שם בלועזית? ואם מוסיפים שם / כותרת בלועזית מדוע דווקא באנגלית? מדוע לא ערבית או רוסית? האם זו קריצה לנציג העליון השומר לו בית מגורים בעיר הנציבים? ואולי זו קריצה לאימפרטור היושב בוושינגטון? המחברת משתייכת לדור נשוא הספר בהתאם להגדרתה, שנולד ב 15.5.1948 ( ה' באייר תש"ח) יום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. הגבול העליון של מנעד הגילים הנו שנת הלידה 1955 -31.12. ההסבר לכך הנו שילידי שנה זו התגייסו ושרתו בצה"ל במלחמת יום הכפורים. ו... המשך לקרוא

עודד

קראתי בהתרגשות רבה את ספרה של חנה יבלונקה "ילדים בסדר גמור". זאת הייתה היכרות עם דור שנולד עם קום המדינה, ומתייחס לאלו שנולדו בין השנים 1948-1955 ומתייחס לקורותיהם כולל אלו שהתחיילו לקראת מלחמת ששת הימים, היו מגוייסים במלחמת ההתשה והשנתון האחרון שהתחייל בשנת 1973 - השנה שבה פרצה מלחמת יום הכיפורים. הספר מאפיין תקופה 1948-1955. הדיון שהשאיר עליי רושם רב כרוך בקורות בני הדור בכל אחת מהמלחמות מאז 1967 עד 1973, ועוד לפני כן, החינוך שקיבלו בתחום המיניות וההתמודדות עם השואה. התרגשתי מהאופן שבו יבלונקה נכנסה לנושא הזמר והשיר והציגה את הזמרים המזוהים עם המדינה - במיוחד, ש... המשך לקרוא

טרי

ספר נהדר. במיוחד לילידי 1948 - 1955. ספר מחקר מרתק על הילדים שנולדו עם המדינה: כיצד בנו הוריהם, בעיקר פליטי שואה, משפחה בישראל, היכן גדלו, היכן למדו, מה למדו אז בבתי הספר, מה שרו ומה הייתה תרבותם, כיצד השתלבו עם בני העדות השונות, מה אכלו, כיצד היו נראים בתיהם, מה לבשו... עד אשר התגייסו לצבא. לבני הדור הזה יזכיר הספר ימים נפלאים. חשתי לאורך כל הספר, כי זכינו, בני דורי, לחיות בתקופת חיים שלא תחזור: חיי פשטות, חיי שיתוף, חיי תמימות, חיים של חלום, אשר בנינו ובני בנינו לא יזכו להם, חיים של יצירה חדשה של בניית מדינה. הספר מסתיים בטרגדיה הנוראה של מלחמת יום הכיפורים: הש... המשך לקרוא

יוסי נינוה

כמי ששייך בעצמו לדור שיבלונקה כותבת עליו, היה לי מעניין לקרוא. לא מעט סיטואציות הזכירו לי את השנים של הילדות, ההתבגרות ואת האירועים של השנים הללו. בעיקר נהניתי מהסיפורים האישיים של בני דור המדינה על חוויותיהם, חוויות בית הספר, חוויות בית ההורים ועוד. הקטעים החזקים ביותר בספר מבחינתי היו קטעי מלחמת יום כיפור, הקטע על הסרט "בלוז לחופש הגדול". מה שקצת הפריע לקריאה, אם כי יש לו חשיבות בפני עצמה, היו הנתונים הסטטיסטיים שקצת הפריעו לקריאה השוטפת. ההסתמכות "המחקרית" לכאורה על 28 ילידי ה' באייר 1948 מעניינת ונותנת ממד נוסף, אם כי מחקרית אין להם יתרון על ילידי אות... המשך לקרוא

רוני

ספר קליל של היסטוריונית שמנסה להכליל את בני הדור שלה - דור ילידי הארץ של השנים הראשונות של המדינה. זהו ניסיון להכליל ע"י סטטיסטיקה בעיקר, תוך כדי הצגת הרקע לגדילתם והתבגרותם של בני הדור. הספר קל לקריאה, ומתאים לשני סוגי קהלים: אלו שעליהם זה נכתב ומוצאים בכתוב איזכור מחמם לב של תבנית נוף ילדותם/התבגרותם, ואלו הצעירים (הדור הבא?) שיכולים ללמוד משהו על דור ההורים ואולי גם להשוות במה השתנתה סביבת הגידול שלהם מזו של הוריהם. יש בספר קטעים יבשושיים-משהו של נתונים, אבל מנגד יש בו ניסיון לתאר תיאור ספרותי-דרמטי של מהלך הדברים. הצד הספרותי בולט בתיאור משפט אייכ... המשך לקרוא

דורון נחמני

כשתגדל ילד, לא יהיה עוד צבא כך בורכה חנה, וכך ברכו אותי אבי ואמי בילדותי, כמי שחוו את המלחמות הנוראיות ביותר בתולדות העם היהודי, שנגעו בהם עצמם ובבני משפחותיהם (של אמי), שחלקם נכחדו בשואה. אבל הורי היו לא רק דור השואה (למרות שלא חוו אותה באופן אישי), הם היו גם בני דור התקומה. היה זה מזלם להיות מהפכנים, לחוות רגעים של אימה ותיקווה, כשיא בהוויה היהודית והציונית. לעומת הורי, אני ובני דורי גדלנו לאחר תקופות השיא, תקופה שהייתה אמורה להיות של שקט ויציבות, אך נעדרה שקט. היו בה בעיקר מצוקות. תמונת הזיכרון שלי קשורות, במעברות ובמשטר הקיצוב - הצנע, ממנו יש לי ז... המשך לקרוא

רץ