ביקורות ספרים על הספר חשומה

לקח לי יום אחד ארוך וחמש שעות (במצטבר) של נסיעה ברכבת כדי לסיים את הספר הזה, ולמרות היום המבאס למדי, וגם למרות רצף הקריאה המהיר, נהניתי מהקריאה והוא הצליח להקסים אותי, לרתק אותי אל העולם הפנימי שבו, ולרגש אותי ממש בסופו של דבר. זה ספר מהסוג שאני אוהבת במיוחד: ישראלי אמיתי, בלי הרבה סילופי אמת או האדרת גיבורות, עם גיבורה אחת ראשית פלוס שתי נספחות, שלא עושה טובות ולא מיישרת קו עם הפי אנד מעושה. הכתיבה קולחת וקצבית, בקצב המחשבה של הגיבורה, שאין ספק שהיא זריזת מחשבה במיוחד, התיאורים מלאי חיים ורגש, וכמובן הצלחתי להתחבר ולאהוד גם את עמדת האמא הרגשית והלא מו... המשך לקרוא

בירה

"חשומה"- מונח שמובנו הקרוב ביותר –מה יגידו. בושה. כבוד. שלוש חברות טובות-עטרה (המספרת-קרובה לדמות המחברת במציאות),נצר למשפחה מרוקאית חמה מאזור הנגב וכעת תל אביבית גרושה ('עם כל המשתמע מזה'), אם אוהבת לשלושת ילדיה, צמודה לפסיכולוגית ובעלת עסק יחצ"ני הצובר הפסדים בגלל התנהלותה הבזבזנית. אינה מוכנה להתפשר בניגוד לעצת רואה החשבון ורצונה להיות בשליטה- ומנסה להצילו באמצעות מיזם חדש; לוטם ודמסקי (רונית אמסטרדמסקי אבל למי יש כוח לבטא שם משפחה מרובה אותיות) המכנה את עטרה 'בובה' שגם הן מצליחות בדרכן. עלילת הספר היא על החברות ביניהן והקריירה, חופשות ובילויים מ... המשך לקרוא

ראובן

ספר פשוט נפלא ונהדר. מסקרן ממש תענוג. שפה פשוטה קולחת מושכת לקרוא מבלי להניח. הווי של העדה המרוקאית המפולפלת המנהגים המשפחה ההורים. החיים שלה בתור גרושה לנהל ולהיות בעלת חברה בין כל אלה לגדל 3 ילדים לפגוש חברות לצאת עם גברים. ממליצה בחום.... המשך לקרוא

דובי חתול

מה שעשתה בספר הזה, הסופרת סיגל אביטן, זה גאונות! ממש מחקר בלשני על מושג רב רבדים שחוצה כל כך הרבה תרבויות ופועל כמנוע מצד אחד וכמעצור מצד שני כמעט לכל פעולה שלנו כבני אדם. כל זה בעטיפת סיפור עם דמויות נפלאות ועלילה מסקרנת בקצב מהיר! שאפו! ספר מומלץ!! הייתי רוצה מילון מושגים במרוקאית כשלכל מושג רומן בלשני מרתק משלו... המשך לקרוא

mari1232

ספר נפלא, נשי לכאורה, בעל היבטים כלל אנושיים. נתחיל משמו, "חשומה" הוא הביטוי המרוקאי ל"מה יגידו", בדרך כלל שיקול מרכזי לאדם, משפחה, ארגון ואולי מדינה לדרך פעולה גם אם המתבקש הוא להגיד " לעזאזל, זה מה שאני רוצה לעשות, או זה מה שטוב לי". בערבית עיראקית עליה גדלתי, קראו לזה "עייב", וכמו שהסופרת ברוב כשרונה כותבת, בדרך כלל המילה מופיעה הן כתגובה של מישהו קרוב, אם, סבתא או חברה קרובה, או במצב היותר קשה, כהוראה פנימית של מגבלה שהאדם יצר לעצמו. דניאל היא בת למשפחה מרוקאית, ליברלית ופתוחה. שני אחיה הפכו לרואי חשבון וממלאים בכבוד את מצוות ה"חשומה" המשפחתית, ואילו דנ... המשך לקרוא

אורי רעננה