ביקורות ספרים על הספר טבעו של הכיף - רשימות ומאמרים על כתיבה וספרות

את יצירתו של דיוויד פוסטר וואלאס (מכאן ואילך דפ"ו) אני מכיר רק מצידה המסאי-עיוני, עוד לא הספקתי להניח את ידי על הצד הפרוזאי שלו, ממנו יצאו כמה קובצי סיפורים קצרים בעברית. האמת שאני בעיקר מחכה בסבלנות לתרגום העברי - הקורם בימים אלה עור וגידים בידיה של מיכל ספיר - לספרו 'מהתלה אינסופית'. בכל אופן, התחלתי ב"משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם", מסה מעניינת וטרחנית להבריק על עולם הקרוזים המפואר של ארצות הברית. הנימה האירונית מרירה גרמה לי לצחוק מספר פעמים בקול רם, אך לא פעם גלשה למחוזות השמורים לתושבי בית אבות שנלקחים לטיול בלונה פארק ומביטים בכל בנימה ש... המשך לקרוא

אודי

**** ״טבעו של הכיף״. אם מישהו אחר היה כותב את זה, עוד היה לזה סיכוי. סיכוי לחבב את זה, להזדהות עם זה, ליהנות מזה. כיף, אתם יודעים. אבל לא. זה נפל אצל דייוויד פוסטר וואלאס, האיש שכנראה המושג ׳כיף׳ עבורו הוא זר כמו מנת אוכל אקזוטית שהוא אפילו לא אוהב, וכל מה שהוא יודע לעשות, זה לנתח את רשימת המרכיבים, את טכניקת הבישול, ההיסטוריה הקולינרית וההקשרים התרבותיים, לטעום על קצה המזלג ולירוק מיד לתוך ממחטה צחורה, ואז לנסות, באופן אינטלקטואלי מרוחק, להבין מה הילידים מוצאים בגועל נפש הזה. כי מה זה כיף, בינינו? כיף זה כל מה שלא מתאמצים לחשוב עליו, זה שבא מעצמ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

מי שמכיר ואוהב את וואלאס לא יתאכזב. זה מאוד חד ומדויק ואנושי כמו כל דבר של וואלאס. למי שלא מכיר את וואלאס - נו נו נו! ולקרוא את "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם". באופן טבעי חלק מהמאמרים מעניינים יותר מהאחרים. רוב המאמרים הם ביקורות ספרים, אבל לא חובה להכיר את הספרות כי ליהנות מהביקורות. החוויה הכללית שלי מהקריאה היא שוואלאס מטרחן אפילו ביחס לעצמו, אבל כאמור למי שאוהב אותו לא תהיה בעיה לצלוח את זה. ישר כוח לספרית פועלים שממשיכים לתרגם את כתבי וואלאס ועובדים עכשיו על אינפינט ג'סט... המשך לקרוא

חרגוזי