ביקורות ספרים על הספר הישראלי הנצחי

את ניסן שור ראיתי לראשונה בעונה האחרונה של התוכנית "בואו לאכול איתי" בכאן 11. דמותו הצבעונית והלא קונבנציונלית סקרנה אותי והצליחה לעורר בי עניין, כך נזכרתי שמונח לי ספר שלו על המדף וכעת הגיעה שעתו. הסיפור עוקב אחר דמות ראשית ללא שם. גבר שנולד בישראל להורים מהגרים מרוסיה. כל חייו חי תחת צילם של הוריו שהרגישו זרים בארץ לא שלהם. הוא לא היה מספיק רוסי בשביל הוריו ולא מספיק ישראלי בשביל חבריו, כאשר הוא עצמו סובל ממשבר זהות ההולך ומחריף עם השנים ומנסה למצוא את מקומו בקונפליקט בלתי פוסק. בכל פעם שהוא נוסע מחוץ למדינת ישראל תוקפת אותו חרדה ותחושות חולשה. הא... המשך לקרוא

בר

אוקיי, אז בתכלס הספר הזה מתיימר להיות ספר "חכם", אך ההרגשה הייתה שעובדים עלי. הפרק הראשון כתוב טוב, אבל פה פחות או יותר זה נגמר. היה לי איתו נורא קשה בהמשך. המחבר כמו זורק את דעותיו על הדף, עד לכדי רמה שאתה לא מאמין לדמות הראשית אלא משתכנע שניסן שור הוא הוא בעצם הדמות המספרת. האבא לא מאמין בבנו, ואחרי זה הבן לא מאמין ביכולת הכתיבה שלו, משתכנע שהוא תסריטאי כושל, ומאשים את כל העולם. ראבאק, נחנקתי. מילים על גבי מילים שלא מתחברות לכלום. תפסיק להתבכיין! זה כל מה שרציתי לצעוק. וזה מוזר, כי אחרי הטרילוגיה של קרל אובה קנאוסגורד, הרגשתי את הכאב של הילד, גם כשחנק את הד... המשך לקרוא

Ori

הייתי צריכה לדעת זאת מהרגע הראשון. מיד כששלפתי את הספר מהתיק חשתי במשקלו הכבד. רגע לפני שהנחתי אותו במדף הספרים הממתינים לקריאה בדקתי כהרגלי את מספר העמודים. הופתעתי. 279 העמודים לא התאימו לכובדו של הספר. מששתי דף-שניים. הם היו עבים מהרגיל. מוזר. אין זה ספר דקיק שיש לעבות את מראהו. לרגע עלה בדעתי לגשת לשכנה הבשלנית שלי, שבמטבחה מככב משקל, לשקול את הספר ובנפרד גם ספר אחר של אותה הוצאה שנמצא אצלי ונושא 264 עמודים, ולהשוות. אחר כך קצת נבהלתי מעצמי. פחדתי שהשכנה תחשוב שהפכתי לסוחרת ספרים לפי משקל וויתרתי. שלפתי סרט מדידה ומדדתי את רוחב שידרות שני הספרים. 264 ... המשך לקרוא

כרמלה

יש משהו מאוד מרתיע בלקרוא ספר ביכורים של תסריטאי. לבעלי מקצוע זה, ישנה נטיה לקצר משפטים ולדחוס לתוכם תיאורים במינימום זמן ככה קל יותר לבנות סצנה ואם אתה מבין כמה מושגי קולנוע בסיסים, כמעט ניתן לדמיין את פעולות המצלמה על הדמויות; הנה כעת היא מתמקדת בזום-אין על השחקן הראשי. מקרבת את העדשה למצחו נוטף הזיעה, עיניו הכחולות בולטות באימה וזולגות מהן דמעות, הפה מתעוות ושיניו נושכות את שפתיו עד זב דם. הוא מפחד, הוא כמעט משותק מאימה. באיטיות היא מבצעת פעולת זום-אאוט וחושפת את חולצת הטי-שירט הרטובה, הידיים הלחות, האגן והרגליים. הן רועדות כעת ללא שליטה משהו ע... המשך לקרוא

shila1973