ביקורות ספרים על הספר השען מאוורטון - ספריה לעם #725
|
לקח לי קצת זמן להשתכנע לקרוא את השען מאוורטון, מאת סופר הפסאודו-מתח ז'ורז' סימנון. גם אותו לקחתי לי לבסוף בהמלצתו של קולגה מהחנות. אני לא נוטה לקרוא ספרי מתח, ואת רוב אלו שקראתי, סגרתי באכזבה ותחושת בזבוז זמן. אבל הובטח לי שהשען מאוורטון, שבו כלולים שני סיפורים (רוחות הרפאים של הכובען, והשען מאוורטון כמובן), אינו ספר מתח ככל ספרי המתח. אז שויין. פתחתי וקראתי.
רוחות הרפאים של הכובען סובב סדרת פשעים מזעזעים בעיירה השקטה לה-רושל, בה רוצח אלמוני חונק נשים מבוגרות ומטיל טרור על התושבים המבועתים. גורלותיהם של מר לאבה; כובען שקט וקריר המתגורר בדירה מסוגרת עם... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הנובלה הראשונה בספר ארכנית וכבדה וקצת חולנית. סימנון כתב ספרים רבים ולא כולם באותה הרמה. נראה לי שזה לא אחד מספריו הטובים... התגעגעתי לבלש מגרה...... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הטובים שבספרי סימנון (אני ממעריציו המושבעים).גם התרגום של רמה איילון הפעם מעולה ואם פעם חשבתי שרק תרגומיו של יהושע קנז הם הראויים לסימנון, הפעם היא הוכיחה שהיא יכולה. 2 הסיפורים המרכיבים את הספר מצוינים, מלאי אווירה, תיאור נפשם של הגיבורים והאפיון היוצא מן הכלל שלהם. 2 סיפורי בלש לכאורה ללא מתח ממשי. בסיפור הראשון מראש יודע הקורא מי הרוצח ומה המחשבות שלו והמניעים שלו תוך תיאור העיירה הצרפתית על דמויותיה האופייניות - הסוחר, הכובען, החייט, מפקד המשטרה, הסנטור, אם המנזר ועוד. הסיפור השני מתמקד ביחסי אב חד הורי עם בנו המתבגר על רקע פרשיית פשע בה מעורב ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שמו של ז'ורז' סימנון הולך לפניו, כסופר צרפתי שהפך לסמל בארצו. הספר השען מאוורטון הוא עוד יצירה נהדרת שלו שמאוד נהניתי ממנה. שני סיפורים בספר ושניהם מצויינים מכמה בחינות. ראשית, העלילה המרתקת. שנית, התעלומה ופתרונה. על אף ששתי העלילות מתרחשות ברקע לא עכשווי בעיניו של הקורא הלוקח את הספר ליד, מיד הוא יכול להתחבר לדמויות ולמתרחש כאילו החיים בעידן הרחוק מתרחשם כאן ועכשיו. ממליצה בחום למי שמקובל עליו לקרא על אירועים מהעבר הרחוק.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספרו החדש של ז'ורז' סימנון כולל שני סיפורים לא ארוכים, שעלילותיהם פורטו כבר בביקורות הקודמות ולכן אחזור עליהן בקצרה מרובה: הראשון, רוחות הרפאים של הכובען, עוסק במוכר כובעים ותיק המתגורר בעיירת נמל צרפתית קטנה לחוף האוקיאנוס האטלנטי, הרוצח סדרה של נשים מבוגרות, מסיבה שמתבררת לאיטה במהלך הסיפור. השני, השען מאוורטון, מתאר את היחסים שבין אב (שעליו נקרא הסיפור) לבין בנו המתבגר שנעלם לו לפתע (זהו אינו סיפור מתח, על אף שגם בו מתרחש רצח).
מדוע קובצו להם שני הסיפורים יחדיו? קיימים מספר מאפיינים דומים. ראשית, התקופה בה מתרחשים האירועים (שנות החמישים) ; שנית, הס... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הביטו טוב בעיניו של השען, בתחילה חשבתי כי מבטו מראה בעתה. אך לאחר כמה רגעים נמלכתי בדעתי. חשבתי לעצמי בעצם כי איני יכולה לקבוע בוודאות מה מבטו משקף, אך בוודאות אני יכולה לקבוע מה הוא לא משקף. ובכן, שלווה ורוגע הוא אינו משקף. המבט, מחוגי הזמן, השגרה הרגילה ומתחת לפני השטח ..סערה..סודות אפלים וכמוסים. נפשו של האדם לעתים כלפי חוץ יכולה להראות נורמלית לחלוטין , אך בפנים הינה סודית ועלולה להיות גם אפלה.
השען מאוורטון מכיל שני סיפורים קצרים בעלילות נפרדות , מקומות שונים אך לכאורה בעלות מכנה משותף. שגרת החיים של הדמויות, אשר כלפי חוץ נראות נורמליות בהחלט. מכו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
'השען מאוורטון' הוא בעצם שמו של הספר אבל הוא שמו רק של אחד מהסיפורים שיש בספר. שכן, הספר טומן בחובו שני סיפורים – 'רוחות הרפאים של הכובען' וכאמור, 'השען מאוורטון'.
-רוחות הרפאים של הכובען-
מה שיש לי לומר על הסיפור הזה הוא מעניין. מדוע תשאלו את עצמכם... כי הפעם הסיפור הוא מנקודת מבטו של הרוצח. זהו אחד מהרומנים שנחשבו לרומנים הקשים של סימנון ולמיוחדים שבהם בדיוק בשל העובדה הזו. המרידה במוסכמות הזו של הסיפור דרך עיניו של הבלש או הקורבן, שהרי אלו הם כל כך רגילים בנוף של המותחנים שכבר איבדנו את הטעם בהם. ויסכימו איתי הרוב כי מאד קשה למצוא היום ספר שאמור להיו... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסימנון הראשון שלי, שיצא רק לאחרונה בעם עובד, מותיר אותי רעבה לעוד. ולכן משמח אותי שמחכים לי בספרייה הביתית עוד ארבעה מספריו של המחבר הפורה, שנולד ב-1903 בבלגיה, הספיק להתגורר בצרפת ובארה״ב ולחיות חיים עשירים ולא פשוטים, עד שנפטר בשוייץ ב-1989.
ה״שען״ מורכב משני סיפורים: ״רוחות הרפאים של הכובען״, שנכתב ב-1948, ו״השען מאוורטון״ ,שנכתב ב-1954.
הכובען הוא הסיפור הראשון שאני קוראת מסוגו. מדובר במותחן מאוד אפל, פסיכולוגי, סוחף. בתחילת הקריאה היה לי קשה להתחבר, כנראה כי אני פחות רגילה לסגנון ולז׳אנר, אבל גדולתו של המחבר לא איחרה להתגלות לעיני, שכן כעבור מספר עמ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
