ביקורות ספרים על הספר איזה מין אמא את?
|
ספר מתח די בינוני לטעמי בעיקר בגלל סופו והאופן בו נפתרה התעלומה.
די היה ברור שהפיתרון יהיה בינוני בגלל מיעוט הדמויות בספר אבל לא תיארתי לעצמי שעד כדי כך.
קשה להעביר את הביקורת בלי לעשות ספויילר אבל רק אגיד שפעם ראשונה שאני קוראת ספר מתח בו דמות החוקר/חוקרת של המשטרה (שתמיד מהווה חלק נכבד מהעלילה) כלל לא תורמים לפיתרון התעלומה!
בספר מתח טוב פיתרון התעלומה מתגבש לאט לאט עם רמזים שהחוקר/ת מגלים ומחברים יחד. במקרה הנ"ל כאמור לא היה שום דבר כזה.
התעלומה הינה העלמות של נערה בת 13 . תקציר הספר (על הכריכה)לטעמי יותר מידי מעניק את האחריות על כך על הגיבורה הר... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הסיוט הכי גדול של כל הורה הוא לאבד את הילד שלך.
מסתבר שלאבד את הילד של חברה שלך נושא בתוכו קשיים נוספים.
ליסה היא אמא שמההתחלה אנו מבינים שקשה לה.
היא מוצפת בעבודה, היא מתקשה בבית ובזוגיות ובכלל נראה לה שהחיים קצת גדולים עליה.
יום אחד היא מגלה שעשתה טעות.
הבת שלה היתה אמורה לארח את חברתה הטובה . הן היו אמורות לעבוד יחד על פרוייקט לבית הספר וכן לישון יחד. אבל הבת הרגישה לא טוב, לא הלכה לבית הספר והחברה שהיתה אמורה להגיע אליהם נעלמה.
מכאן מתחיל מרוץ להבין מה קרה לה.
וליסה אכולת רגשות אשמה.
הספר מתואר משלוש נקודת מבט: של ליסה, של הבלשית שחוקרת את המקר... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
להיות אחראית על ילדים של אמא אחרת זה תמיד מכניס ללחץ, על נוסף הקיים, על ילדייך שלך.
בכל מקרה, כאשר לוסינדה נעדרת לאחר שלא חזרה הביתה בו בזמן שהיתה אמורה להיות תחת חסותה של ליסה, בחברת ביתה סאלי.
ליסה מרגישה כאילו חרב עליה עולמה.
היא עצמה אמא עסוקה, שלושה ילדים, כלבים, כל הבית והבעל עליה, היא נכנסת
לסחרור.
ליסה לא מוצאת מנוח, רצה בין העסק שלה, עמותה להצלת חיות בית, לבין שלושת ילדיה, בעלה ש.... נו, בינינו, לא נוקף אצבע ועכשיו הדאגה והחרדה הנוספת.
ג'ואן, בלשית המשטרה חוקרת את המקרה, שם בעיירת האגמים באנגליה כולם מכירים את כולם, חברתה קייט אמא של לוסינדה ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפני שנה בערך הייתה לי שיחה עם חברה ועלתה השאלה "איזו מין אימא אני?", וגם "איזו מין בת אני?"
לעתים, החיים מובילים אותנו קצת אחרת ממה שחלמנו, או מכפי שהיינו רוצים.
הייתי רוצה להיות אימא הכי טובה שיש, לענות על כל צורך של ילדיי, ולהיות לדוגמה ולמופת.
הייתי גם רוצה להיות תמיד לצידם, ומצד אחר לתת להם את החופש, במידת הצורך, אבל להצליח להגן עליהם מפני כל מכשול, כל רוע
או כל פגיעה.
הייתי רוצה לעשות תמיד את הבחירות הנכונות ותמיד תמיד להיות קשובה לצורכיהם,
גם כשאני עייפה, גם כשאני טרודה בעניינים אחרים.
הייתי רוצה להיות גם בת כזו, שעונה על כל החלומות של הוריי,
ותמ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הייתי מכנה אותו ספר מתח פרברי, נו, סיפור שמתרחש במקום קטן, שבו כולם מכירים את כולם, אבל זה לא פרבר אמריקאי מלוקק, אלא כפר בריטי אליטיסטי, שהבריטיות שלו לא מבצבצת מהטקסט (לא שומעים אותו) ולא מתחת לטקסט, ואם לא שמוזכר איזור האגמים עם שם קשה לפיצוח ולא מוכר, אין בו מאפיינים אנגליים בכלל.
הציון שלו התחלף במהלך הספר בין שלושה לארבעה כוכבים, הוא השתנה חליפות, מפני שאהבתי אותו מאוד מחד, ומאידך, אין בו בשורה גדולה לעולם ספרי המתח.
ליסה היא אם עסוקה לשלושה ילדים, מנהלת בית מחסה לחיות, הכלבים והחתולים והטיפול בהם, זוכים לתיאורים נלבבים ואמפתיים, ארוכים מאוד, ג... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מת על ספרי מתח. אני אוהב את הדרך שבה הם מזרימים אדרנלין לעורקיי ומפיחים בי רוח חיים. אבל יש כמה משוכות קטנטנות שספרי המתח שלי חייבים לדלג מעליהן. לא מגבלות רציניות או משהו. ממש לא ביג דיל. ראשית, אסור לספרי המתח לתאר מרחץ דמים מכל סוג שהוא. תיאורים של גוויות מרוטשות, ראשים ערופים וגרונות שסופים גורמים לי לסחרחורות ולחלומות בעתה. מוטב שרצח כלל לא יתרחש בהם, וגם הריגה או אפילו סתם התאבדות לא תתרחשנה. בקיצור, שלא יתרחש בהם שום מוות משום סוג שהוא. גם ייסורי גוף והתעללויות שונות ומשונות מוקצים מחמת מיאוס. רצוי מאוד שאף דמות לא תיעלם לה, שלא תיחטף, שלא תי... המשך לקרוא
51 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
