ביקורות ספרים על הספר מייד אין אמריקה לטינה
|
שני סיפורים קצרצרים על צעירים בני 29 שנקלעו לסיטואציות מטורפות.
אָניבַּל הוא צלם עיתונות רב מוניטין שמוצאו מקולומביה המתרוצץ בעולם ומכסה אירועים, חלקם רבי משמעות. נמלי תעופה הם לחם חוקו וחלק מחייו. חלקם אהובים עליו יותר כמו גאטוויק בלונדון ואחרים הרבה פחות. כל נמל תעופה והמייחד אותו. הוא מתוודע לדיילת סינגפורית מושכת והקשר הנוצר ביניהם מוביל אותו לסחרור הרסני, הופך לכלי משחק בידיה וחברותיה לעבודה חדורות הנקם ולומד את כוחן ושיעור חשוב לחיים- 'אל תעצבן דיילות!'
מטיאס יוצא לתומו לבילוי לילי בעיר מגוריו במכסיקו עם חברו הקטור ושתי שוודיות. הוא אינו ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
"מייד אין אמריקה לטינה" הוא ספרה הראשון של הוצאת תשע נשמות, ובעיני, השם שהוענק לספר מייצג את החזון הספרותי של הוצאה עצמאית זו, כפי שאני מבינה אותו. קולם של רבים מהמחברים הלטיניים המוכשרים בני זמננו כמעט ולא נשמע כאן, בעולם המו"לות והתרגום הישראלי, והאמירה שאני קוראת בשמו של ספר זה, בייחוד היום – כעבור 21 ספרים נוספים – היא שהגיעה העת לשנות זאת. עם התרגום הראשון לעברית של גמבואה הקולומביאני (1965) ומלדונדו המקסיקני (1977), נולדה הוצאה ששמה דגש רב על מיטב סופרי אמריקה הלטינית המודרניים. לשמחתי היד עוד נטויה ופנינים נוספות בנות השפה הספרדית צפויות לראות אור ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ההקדמה של אוריאל קון מרגשת להפליא. צמד הסיפורים חביבים מאוד, כתיבה זורמת וקלילה, יחד עם זאת נטלי עומק אמיתי ומתיימרים להביע רדוקציה של שיח מגדרי לכדי תפיסות מיושנות משהו. לא חובה. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שני סיפורים קצרים, קלילים ומגניבים מדרום אמריקה; האחד תוצרת קולומביה והאחר תוצרת מקסיקו.
מאוד נהניתי מהכתיבה והקצב המהיר בשני הסיפורים.
מומלץ מאוד!
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לשם שינוי, ספרון חמוד.
על אהבה, והיפוך תפקידים בקשר שבין איש לאישה.
מי אמר כי תמיד האישה היא הסבילה, מקבלת בהכנעה ובדרמה את תפקיד המובלת, רגשנית, נקמנית וחלשה?
אפשר גם אחרת.
איני רצה לקלקל לכם את חווית הקריאה, אבל שני סיפורים חמודים ויפים.עם הומור ואירוניה מטריפה, קצבי.
הסיפור מתחיל כדרמה רומנטית: נוסע שפוגש דיילת בטיסה סוערת, ומשם הדברים מפתיעים ומתגלגלים למחוזות של חיוך ואירוניה חמודה.
גם הסיפור השני חמוד.
ובאמת בסיום הקריאה, נותרת השאלה, מי קבע כי הכללים חייבים להיות במיתווה המוכר? אפילו רק לעיתים קצרות או ארוכות יותר ואולי מתחלפות עם השבלונה.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
