ביקורות ספרים על הספר אנחנו
דיוויד ניקולס מתאר בצורה כנה, מצחיקה, מקורית לפעמים ומאוד מודעת לעצמה את חיי הנישואים המדשדשים של דאגלס פיטרסן לאשתו קוני,
את הקושי שלו ליצור מערכת יחסים משמעותית או אפילו נסבלת עם בנו ואת הטיול שהוא עושה עם שניהם ברחבי אירופה
בניסיון להציל או לשקם את הקשר הראשון ולשפר את השני.
היכולת של ניקולס לספר על הרגעים המצחיקים, מפתיעים מביכים או עצובים של מערכות היחסים האלו היא רוב הזמן נהדרת, הוא נוגע
בנקודות הנכונות ומפיק מהם תובנות אם כי אלו בדרך כלל מוכרות לרובנו.
העלילה עוקבת אחר עלילות המשפחה בטיול המדובר תוך חזרה לסצנות משמעותיות בשלבים המהות... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
דווקא כשמישהו, נגיד חבר בעבודה, מספר לי על מערכת היחסים שלו ושל אישתו, זאת שרוב הזמן לא קורה בה כלום כבר למעלה מעשור, זה יכול להיות מעניין, אבל כשניקולס, אחד שיודע לכתוב, מספר על אותה מערכת יחסים, ועוד כשהיא נמצאת בנקודה מכרעת, ברגע בו הבן שלו יוצא מהבית ואישתו מודיעה שהיא עוזבת אותו, זה די משעמם.
לפני שאני ממשיכה, רק הבהרה: קראתי 206 עמודים מתוך 395 אפשריים. אז התגבשה אצלי ההבנה שמניעה אותי רק האינרציה. יש סיכוי גדול שאם הייתי טסה לאנשהו וכל שאר הספרים שלי היו הולכים לאיבוד יחד עם המזוודה אז גם הייתי מסיימת אותו, כי לא מאד סבלתי, זה רק לא היה מספיק מעניין.... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
זה ספר נוסף של הסופר שכתב את "יום אחד" שמאד נהניתי לקרוא. בגב הספר כתוב "לא יאומן – ספר שמצליח להתעלות על יום אחד!!!" ולכן באתי עם ציפיות גבוהות וקצת התאכזבתי.
בשורה התחתונה אהבתי מאד את הרעיון של הספר ונקשרתי מאד לגיבור אבל בדרך היו תיאורים מפורטים, השתעממתי והיו רגעים שחשבתי אף לנטוש. מאד סקרן אותי מה יהיה סוף הסיפור ובסה"כ אני שמחה שהמשכתי. בסופו של דבר זה ספר שהשאיר לי טעם טוב.
דגלאס וקוני נשואים הרבה שנים. בתם הבכורה נפטרה זמן קצר לאחר הלידה והם מגדלים בן שעומד לעזוב את הבית לצורך לימודים.
דגלאס הוא ביוכימאי מחונן וחנון רציני ואילו קוני היא אמנ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|