ביקורות ספרים על הספר הדרך של אידה
|
#
יש אנשים שקוראים ספרים בשביל להשכיל. קריאה להנאה מאוסה בעיניהם. הם לא באו להנות. הם רוצים לקרוא ספרות עם ערך מוסף. קריאה היא עבודה ששכרה (מוניטין) בצידה. הם לא יקראו ספרות מתח קלה וקלוקלת. בא פיגליה וכותב ספר שמתאים לכל העולמות: הוא גם ספר מתח (בערך...) גם ספר על טרור (סוג של) אבל גם כאילו "תרבותי", המאזכר המון פילוסופיה, ספרים וסופרים, היסטוריה, שיטות ממשל (בקיצור המון "השכלה"...) ומאפשר גם לסולדים מספרות קלה ללכת עם ולהרגיש בלי. דהיינו - הם קוראים ספר עם המון Name droping תרבותי ואפילו לא מרגישים שהם קוראים סיפור מתח. (מה שנכון – זה לא ספר מתח)
סיפור המסגרת עוסק... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
למרות כל המגרעות שיש ב"אינטלקטואליזם" (בניגוד להגות) – ההתהדרות יתר במושגים עמוקים לכאורה, ההתבשמות בחכמתך, השימוש במושגים פילוסופים שלא אתה המצאת בכדי לבסס תיאוריה שאינה שלך, ה"ניים דרופינג"; למרות כל אלו אי אפשר לפתור לגמרי את העולם הזה רק משום שהוא אכן מאיים עלינו. כלומר, אם אני מאויים מעצם העניין שמישהו שולף כל כך הרבה שמות של אנשי מדע ורוח ומושגים פילוסופיים – אני משחק לידיו. כך גם אם אני מחליט בתגובה לכך – לשלול לחלוטין את העולם הזה של הדעת.
ספרו של פיגליה נופל בכל המגרעות האלו שציינתי ואף יותר מכך – הוא מתהדר באינספור מושגים ושמות (הספר הינ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא אהבתי את הכתיבה. לא אהבתי את התוכן ובכל זאת ניסיתי לתת לספר הזדמנות.
קראתי כחצי ממנו עד שנשברתי. כתיבה איטית. מייגעת לעתים.
בכלל סיפורי החוגים לספרות האנגלית משעממים אותי טיכו. מה לי ולקונרד ויצירתו?
מה לי ולתזות על סופרים אנגליים בני המאה הקודמת שלא נתקלתי באף ספר שכתבו.
יש מין תחושה שהסופר ממלא דפים בשעורי ספרות במסגרת לימודיו (באם למד ספרות).
אזכור הסופרים הנלמדים בחוגי הספרות באוניברסיטאות, עושה את הספר לא נגיש ולא מעניין
לקהל רחב של קוראים. הופך אותו למתנשא, ובעיקר משעמם.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
