ביקורות ספרים על הספר ההיסטוריה הסודית [מודן] - סדרה לספרות יפה #

כתיבה נהדרת, הנרי דמות נהדרת. (פרנסיס הוא האהוב עלי, למרו תשרק לקראת הסוף מתחילים לגלות אותו באמת). יש לציין שהספר לא משתווה לחוחית (אבל מה כן?!). לעתים מרגיש שיש בילדאפ למשהו שלא קורה. אני חייבת לציין שיש משהו לא אמין עד הסוף בספר הזה, נערים שנסחפים לאירוע רצח של חבר כמעט בקלות דעת. זה מקשה עלי כקוראת להיסחף לתוך תחושת הדרמה עבור הדמויות. (זה לא ספויילר, זה המשפט הראשון בספר). אחרי הקריאה התאהבתי בו יותר ממה שהייתי מאוהבת בו במהלך הקריאה. רבים מאמינים שמדובר בעובדה שהמספר שלנו הוא מספר לא אמין ושמה שנודע לנו הוא לא כל מה שיכל לספר. כמובן שיש בזה משהו מ... המשך לקרוא

אלגנט

רציתי לכתוב על הספר הזה, למרות שבדרך כלל אני לא ממש אוהב לעשות את זה, ולמרות שידעתי גם שזה יהיה קצת קשה לכתוב עליו בעברית אחרי שקראתי אותו באנגלית, וכל זה בגלל שהוא מיוחד כל כך בעיניי. אז הנה זה למרות הכול: ״המוות הוא אביו של היופי. ומהו יופי? -אימה.״ דונה טארט היא גאונה ספרותית שלדעתי אין בדורנו כמעט מי שיוכלו להשתוות לה- לא קשה להבין את זה אחרי קריאה של עשרת העמודים הראשונים בספר, וגם לא מדוע זה לוקח לה כ-10 שנים בכל פעם לעבוד על ספר אחד ולהוציא אותו לאור. ההיסטוריה הסודית הוא ספר כל כך יוצא דופן, הוא לא דומה לשום ספר שקראתי, ולדעתי אין באמת ספר אחר ... המשך לקרוא

Dan O'Brien

בגדול, באני זה שם של מנייאק. באני הוא סוג של פלייבוי/ג'יגולו/נער שעשועים מתעלק ומוצץ דם - בעיקר לאנשים עשירים כי להם אפשר למצוץ גם כסף. וגם את לשד החיים אם במקרה יוצא שזה אקסטרה באני. זה לא סתם שבאני מתחרז עם מאני. באני הוא מישהו כזה שייטפל למישהו מקובל, יפה, מוכשר או עשיר ממנו (מוצלח, במכלול) וינסה לטפס במעלה הסולם החברתי באמצעותו, דרכו או עליו. אבל באני שכזה תמיד יישאר קרצייה טפילית והכי גבוה שהוא ישתדרג זה ממעמד של פרעוש למעמד של פשפש. באני זה מישהו שפשוט תפור על יו גראנט לגלם. גראנט הצעיר, לא העכשווי. כי באני מזדקן זה כבר יותר מדי פתאטי. הוא מין שום-... המשך לקרוא

שונרא החתול

סיימתי את הספר הענק הזה תרתי משמע לפני יומיים ,והוא עדיין נח על המדף ומזכיר לי שלא חייבים להרפות מספר מיד כשמסיימים אותו. וכשאני אפופה באווירה אני עדיין רואה את קמילה קצוצת השיער והרגליים הארוכות ,הילדה האצילית בין כל חבורת הבנים כשכולם מאוהבים בה אך לא כולם יכולים לזכות בה. ואת אחיה התאום שקינא לה וסגד לה וכמובן חצה את כל גבולות הטעם הטוב. את באני השלומפר שחי על חשבון כולם ולא עשה חשבון לאף אחד. ונער אחד עני בשם ריצ'ארד שסיפר סיפורי קליפורניה והוליווד נוצצים היות והתבייש במי שהיה לפני שהגיע לקולג'. והיה כמובן את הנרי שאי אפשר לא להתאהב בדמותו הר... המשך לקרוא

חני

הספרים שאני אוהבת מתחלקים לשניים - חסרי עלילה, הגותיים, שצריך לפתור אותם, או כאלה שמתפוצצים מרעיונות, עלילה ורגש. הספרים הכי טובים נמצאים בדיוק באמצע. רציתי ש"ההיסטוריה הסודית" תהיה שם, במיוחד כי שמעתי עליו כל כך הרבה. סביב הספר נבנתה חומת ציפייה כזאת שהקריאה בו הייתה חוויה טובה, אבל רחוקה מלהיות מטלטלת/מהפנטת/מעתיקת נשימה, ולמרות שהוא מהנה, הוא לא ספר מופת כמו שהכריכה מתעקשת לציין. וכדי לבאר, הוא כתוב בצורה מצוינת. הוא חכם, ניכר כי הוא נכתב במיומנות לשונית, עלילתית ורעיונית. הוא ארוך מבלי ליפול לבורות הלהגנות או הפטפטת. הדמויות אמינות לרוב, יש בו עוש... המשך לקרוא

פָּלִימְפְּסֶסְט