ביקורות ספרים על הספר אוויר בצורת נערה

את הספר הזה סימנתי באחת הרשימות די מזמן. היה נראה לי מאוד מעניין לקרוא על חייה של נערה חרדית קלאסית, לא מאיזו חסידות איזוטרית, אלא דווקא מהחברה הליטאית, הנורמטיבית, כזו שאמורה להיות מעוּרה יותר בחיים. מסגרת הסיפור מאוד פשוטה. שנה בחייה של נערה חרדית, רווקה מוכשרת וחכמה באמצע שנות העשרים של חייה שעובדת בחברת היי-טק ירושלמית. כל חודש עברי – פרק, מאלול ועד סוף אב של השנה הבאה. אז ככה, מצד אחד הספר קולח, כתוב בגוף ראשון, מסופר מפיה של הנערה חדווה ברגמן ששמה כשם הסופרת, כלומר הספר אמור להיות סוג של יומן או ווידוי, ולכן אמור להרגיש אותנטי. ואכן במובנים רבים... המשך לקרוא

יוֹסֵף

מאוד נהניתי את הספר. אני נולדתי לתוך חיים חילוניים, וכל חיי חייתי כחילונית מוחלטת. אין לי שום רצון לעבור, לשמור מסורת או שבת, ואני לא מאמינה באלוהים, אבל בגלל שבתור ילדה חייתי כעולה חדשה (מרוסיה), לא הכרתי את החיים הדתיים והחרדים בפרט. תמיד הם סיקרנו אותי. הספר הזה ריתק אותי וסיימתי אותו ביום וחצי. הספר מגולל סיפורה של בחורה חרדית ״מבוגרת״ בת 24, שלא מוצאת שידוך. אני לא יודעת להסביר מה בדיוק משך אותי בסיפור הזה דווקא, אבל מצאתי את עצמי מתחברת לדמות הראשית מהמון כיוונים, גם משום שהיא עובדת בתכנות, גם משום שהיא רואה עצמה כבנאדם מרוחק ומעט לא חברתי, גם ... המשך לקרוא

לנה

באמצעי כיתה י', זמן קצר לאחר עלייתי ארצה, החלטנו אני וחבריי לבקר בפעם הראשונה בכותל לבדנו וללא ליווי מבוגרים. הסתובבנו בין החומות הגבוהים של העיר העתיקה, שוטטנו בין הרחובות הצרים ברובע היהודי וחיפשנו (שלא במתכוון, כמובן) להכיר את פניה של ישראל הזרה והלא ברורה שבאותה העת הייתה רחוקה מלהפוך לארצנו. הרחובות היו מלאים באנשים שונים ודי מוזרים לטעמנו החילוני, היה צפוף, כולם מיהרו להגיע לכותל ולהתחיל בתפילה לרגל חג השבועות ובתוך תוכנו חשנו כאלמנטים זרים שנקלעו בטעות למערכת סדורה ומשומנת. כאדם חילוני שלא היה לו כל קשר לדת בכלל וליהדות בפרט, אני זוכרת א... המשך לקרוא

יבגניה

פעם לקחתי את סבא וסבתא שלי לסרט. הם היו בערך בני שמונים אז. ההורים שלי ראו את האושפיזין בקולנוע וחשבו שאולי סבא וסבתא שלי יוכלו להינות מזה. אני עוד לא ראיתי ורציתי, לכן התנדבתי לקחת אותם. בסוף הסרט הם אמרו תודה ושנהנו, אבל אני בספק אם סבתא שלי באמת נהנתה. ישבתי לידה, וכל חמש דקות היא הניעה את ראשה ואמרה "אח! אצלנו זה לא כך!" בדרך חזור היא סיפרה לי שגם אצלם, בבית האבות, מראים סרטים לפעמים. שבוע קודם הקרינו את טיטניק. והיתה לי הרגשה, שבמהלך הקרנת הטיטניק היא לא אמרה אפילו פעם אחת "אח! אצלנו זה לא כך!" למרות שהחיים שלה שונים מחייהם של גיבורי הטיטניק לא פחות מ... המשך לקרוא

רויטל ק.

נהניתי מאד לקרוא את הספר הזה. זהו מעין יומן של צעירה חרדית רווקה בת 24 פלוס המתאר שנה בחייה. הספר מחולק לשניים עשר חודשי השנה העברית. חדווה ברגמן זה שם העט של הסופרת והגיבורה בסיפור הינה היא בעצמה. חדווה היא בחורה מבריקה שעובדת בתור מתכנתת בחברת מחשבים בירושלים. היא הרווקה האחרונה מבנות כיתתה בסמינר. כל חייה מוקדשים למציאת שידוך הולם. היא יוצאת לפגישות עם בחורי ישיבה בלובי של בתי מלון. בפגישות היא שותקת ומכונסת בעצמה וכל פעם נענית בשלילה מכיוון שבחורים מחפשים נערה עם שמחת חיים מה שחסר אצלה. העולם החרדי מצטייר כעולם נוקשה, מלא מיגבלות, הוא מכתיב התנ... המשך לקרוא

תושיק