ביקורות ספרים על הספר נסיבות טבעיות - כתר מתח. המפקח מקלין #1

מליון רציחות וכ"ו. יותר מדי לטעמי... המשך לקרוא

רוני pery

טוני מקלין הוא מפקח - בלש בעל דרגה בכירה - במשטרת סקוטלנד. יש טרגדייה בעברו - אפשר בכלל להיות בלש ראוי לשמו בלי איזו סיבה למלנכוליה ולשתייה? אבל טוני הוא "ילד טוב ירושלים" - לא שותה, לא משתמש בסמים (פרט לעבודה) חיובי מאד לעמיתיו ולכפיפיו, אדיב לאזרחים במצוקה, בולע את הרוק ועושה מה שהממונה עליו, שהוא אידיוט, דורש ממנו לעשות. ובנוסף הוא מגיע ממשפחה מבוססת, למד באוניברסיטה נחשבת [ועונה, בצניעות, לשואל אותו איך הוא ידע איזה פרט טריוויה "יתרונות החינוך המשובח"...] כבר אמר מי שאמר שלכתוב סיפור מתח זה לא פשוט. צריך לדעת איך לטוות את הסיפור, איך להסתיר את הפיתרון ... המשך לקרוא

yaelhar

בקריאה בספרים בריטיים יש תמיד את הבעייה הקבועה הזאת. מדובר בחברה מרובדת, ובה ההבדלים בין המעמדות משמעותיים ביותר. עכשיו זה קצת בעייתי, כי הכותבים בבריטית כותבים בראש ובראשונה לקהל בריטי, ולכן ההבדלים האלה שקופים עבורם בדיוק כפי שהם שקופים לקהל היעד המידי, ולכן הם לא טורחים להסביר את ההבדלים, וגם לא את המשמעויות הנובעות מהם. התוצאה, לקורא הבלתי-בריטי היא קצת כמו קריאה בספר מד"בי, כלומר תחושת זרות התורמת לעלילה. עם זאת, שלא כמו בספרי מד"ב, הזרות אינה מתפענחת במהלך הספר, ולכן הסוף נשאר עמום כמו ההתחלה, והפיענוח (באם מדובר בספרות מתח או בלש) לוקה בחסר. ה... המשך לקרוא

נצחיה

האמת היא שאני לא ממש אוהב או מעריך ספרות מתח . יותר נכון - אני לא ממש אוהב או מעריך סדרות בלשים, כי את הספרים של דן דימונס , קן פולט סטיבן קינג ושות' אני דווקא די אוהב. לא יודע למה אבל הספרים האלה תמיד נראו לי ספרי טיסה זולים וקלילים . הם תמיד כתובים שיטחי ופשטני, העלילה כמעט תמיד ממוחזרת ואפשר לנחש את סוף הסיפור 200 עמודים לפני הסוף... תבינו , אני בכלל חשבתי ש - לי צ'יילד הוא שמה של סופרת רומנים סוג ז' שכולם מתחילים ונגמרים אותו דבר: בת העשירים כועסת על הארוס הבוגדני שלה, בת עשירים בורחת מהעיר הגדולה לחווה של אביה, בת העשירים פוגשת את הבוקר הקשוח שלא שם עלי... המשך לקרוא

asheriko

ספר צולע, עם הרבה שמות שצריך לזכור והרבה חורים בעלילה. והסוף? אין לי מילה אחרת להגדיר אותו מאשר מטומטם. לא מומלץ בכלל ... המשך לקרוא

פשוט