ביקורות ספרים על הספר יומן חורף - ספריה לעם #672

יש בזה את כל המרכיבים שאמורים לגרום לקרוא שיעמום. למשל, תיאור 21 הדירות בהן הוא חי. אבל איכשהו הסיפור מרתק. פול אוסטר הוא דמות מרתקת וקיוותי ללמוד עליו פרטים ומאפיינים שלא הכרתי. זה לא קרה. האיש מאמין גדול במקריות וזה בא לידי ביטוי גם בספריו הוקדמים. וככל הנראה היו בחייו די מקרים שעודדו את זה.... המשך לקרוא

דנה קמה דנה נמה

טוב אז ככה אני מעריך את אוסטר בתור סופר גם אוהב מאוד את הספרים שלו.. הביוגרפיה הזאת נראית כאילו נורתה מתוך קנה של תותח בין לילה אל תוך הדפים מרגש מצחיק עצוב תקראו לזה איך שבה לכם קשה לתת ביקורת שלילית על יצירה מהסוג הזה לדעתי מאחר והכותב פורס יריעה כרונולוגית של חייו על הנייר... איך אפשר עוד להתייחס לזה?! אלו חייו אם זה לא מעניין מישהו אז אולי פשוט לא לקרוא מלכתחילה! אני הגעתי לקריאה של הספר הזה עם ראש פתוח כמו שאני מגיע לקריאה של כל ספר. כי כל ספר באמת מזמן לנו עולם ומלואו של חוויות. שורה תחתונה.... ספר אינטימי על חייו של אוסטר כתוב בצורה נהדרת לטעמי ר... המשך לקרוא

בוזי

סליחה, אבל לא אהבתי. ממש לא אהבתי. האיש הזה מוכשר מאד. הוא יודע לכתוב. לכתוב ברצף, לכתוב בשטף. לכתוב על מה שקורה יום-יום ולהפוך את זה למשהו מרתק. נו, אז מה? הספר נתן לי תחושה שאני מציצן מהסוג העלוב ביותר. נכנס לחייו הפרטיים של אדם, מציץ לכל פינה. סליחה - אבל אני לא כזה. ממש לא מעניין אותי שנפצעת ממסמר בגיל שלש או שהיו לך בעיות עם הדודה, או שאימא שלך שיחקה אתכם בייסבול. נראה שהספר נכתב למטרה אחת - למכור אותו. למכור לאנשים שמעריכים את יצירתו של פול אוסטר, שישלמו עבור כלום ויתאכזבו. ואז יהיה מאוחר מדי. הכסף בכיסו ואנחנו עם כלום ביד. בושה שסופרים מתדרדרים לרמה ... המשך לקרוא

עומר ציוני

נראה לי שאם הספר הזה היתה יצירה של סופר אחר הייתי פשוט מדלג עליו וממשיך הלאה אבל מכיוון שאחרי הכל מדובר בספר של פול אוסטר ניסיתי (באמת שניסיתי) לחפש מה יש בו. מי שמכיר את חוות הדעת שאני בדרך כלל כותב על ספרים יודע שאני לא אוהב למתוח ביקורת שלילית על יצירה, לכן אולי לא הייתי צריך לבגוד בעקרון הזה שלי ולא לכתוב על הספר הזה אבל מכיוון שכבר נהגתי בו בשונה מספרים אחרים ואומר שלצד הקריאה גם כתבתי לעצמי כל מיני הערות שחשבתי שאחרי הכל יתרמו לי להבין אותו אני מבקש לשתף אתכם בהן ומקווה שיהיה לכם מעניין: אתחיל בנקודת זכות אחת מהמעטות שנזקפות לזכותו של פול אוס... המשך לקרוא

אהוד בן פורת

ספר זוועתי שנכתב בגוף שני שכאילו מנסה לעזור לך למצוא את עצמך דרך חוויותיו של פול..אלא שראיית חייו והפילוסופית חיים שלו בעיקר שלילית ומתארת התקפי פאניקה ומחלות ומיתות שונות שפקדו אותו ואת משפחתו. בקיצור, אם לא בא לכם להעכיר את מצב רוחכם, לא מומלץ!... המשך לקרוא

מיקי

למען הפרוטוקול: קראתי את הספר באנגלית, אבל בהנחה שהתרגום טוב לא צריך להיות הבדל בין הספרים. זה לא ספר מעניין מאוד או מבריק במיוחד. לא, זה ספר על חיים של בן אדם. בן אדם אמיתי, לא דמות. מה כבר אפשר לצפות מחיים של בן אדם? הרי חיים של בן אדם תמיד יהיו פחות מעניינים מחיים של דמות. אם אתם מחפשים לקרוא ספר מסעיר שירדוף אתכם בשנתכם - תמשיכו ישר עד הסוף למדף הפיקשן, אם אתם סתם סקרנים שרוצים לדעת איך זה להיות בן אדם אחר - מה אנשים [אמיתיים] אחרים מרגישים וחושבים ורואים - הספר הזה יצליח לגרום לכם לגמור אותו. פול אוסטר מצליח ללכוד את ההרגשות הקטנות שהרבה מאוד פעמים ח... המשך לקרוא

כלשהי

לפני כמה שנים הייתי בפסטיבל הסופרים הבין לאומי במשכנות שאננים, כן אני יודע שהזכרתי את זה כנראה יותר מפעם אחת בביקורות שכתבתי פה, אבל בעצם מי זוכר מה כתבתי (ומי שזוכר, זה יצר מעין קירבה – כמו משפחה, בה הסיפורים חוזרים על עצמם). הלכתי למפגש של פול אוסטר ודוד גרוסמן, הגעתי מוקדם ישבתי בשורה השניה מיד לאחר שורת הכיסאות השמורים. כשבאולם התמלא ישבו מולי שתי יפיפיות, אמריקאיות, אחת מבוגרת ממני בכעשר שנים, והשניה צעירה בכ עשר שנים, הן ישבו זו לצד זו וקישקשו עד שיתחיל הערב. חשבתי שהן אם ובת. אח"כ הגיע צלם והחל לצלם אותן. כאוסטר נשאל במהלך הערב על היצירה, והתהליך,... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

פול אוסטר, אשר מזמן ציינתי כבר את הפנומנליות של כתיבתו, מספר את עצמו בלשון "אתה" - צורה מעניינת מאוד של סיפור. הוא לוקח אותנו לקורות חייו דרך ציוני דרך פרטיים - 20 הדירות בהן התגורר מאז נולד, הפעולות שביצע בידיו בכל שנות חייו, המאכלים שאהב, בני משפחתו, משפחת אשתו ועוד ועוד. נפלא!... המשך לקרוא

רוני

זאת האוטוביוגרפיה של פול אוסטר, הכתובה בגוף שני. גם הכתובה בצורה אפוקליפטית להפליא, נושכת , בועטת, מכשפת ובעיקר מאוד נוגעת. נוגעת בנימי הנפש, פורטת על מיתרי הלב, בעיקר הזיכרון... מי שפעם איבד מישהו , יזכר בו בקריאת ספר זה. מי שלא איבד, יקבל מושג לגבי מה עוברים בזמנים כאלו. פול אוסטר לוקח אותנו יד ביד אל סימטת הזיכרונות, מהרגעים הכי עילאיים ,רוטטים ומענגים שלו, הבית הראשון, האהבה הראשונה, עד רגעי המשבר הכי תהומיים שלו, איבוד בני משפחה, מחלות, תעתועי הזיות שהעולם הזה מלא בהם. יותר מהכל מפליא אותי, כמה תשבוחות ושירי הלל מרעיף על אישתו, כמה מעריץ אותה, כמה ... המשך לקרוא

אינשם

מעין אוטוביוגרפיה של פול אוסטר, רק מעין משום שהוא כותב המון פרטים יבשים על איפה הוא גר ומה אכל, המון פרטים על אינספור המחלות והמוות שתקף את משפחתו. אני אישית לא מצאצי כ"כ עניין, ובטח שלא תובנות, מחשבות או הרהורים לאחר קריאת הספר..... המשך לקרוא

פיט .