ביקורות ספרים על הספר הילד שנגע באף של נמר

תקלידו 'הישרדות' במחשב ומיד תופיע ההגדרה: 'תוכנית מציאות מבויימת..." יפה שהם כותבים מבויימת, כי להישרדות הטלוויזיונית אין כלום עם הישרדות אמיתית. מצב שבו אפשר להגיד: זהו! וללכת הביתה הוא לא הישרדות, אלא הצגת תיאטרון אחת גדולה. (כשלעצמי ראיתי רק את התוכנית הראשונה ששודרה לפני כ-10 שנים, הבנתי את הרעיון, ומאז אני משתדלת לצפות בתוכניות קצת יותר אינטליגנטיות). ג'פי בראון עובד בלונדון בחנות לממכר בעלי חיים שמיובאים מכל העולם, וכשהוא שומע שבהפלגה הבאה יתבצע חיפוש אחרי 'דרקון גדול' הוא מחליט מיד להצטרף. הספינה מיועדת לצייד לוייתנים ולהפקת שמן מהלוייתנים. ו... המשך לקרוא

בת-יה

הפסקתי לקרוא בערך בחצי הספר. העלילה פשוט לא מעניינת וכך גם סגנון הכתיבה הכבד של הסופרת. לחובבי הז'אנר בלבד (הרפתקאות) ... המשך לקרוא

רפול

את רוב הספר קראתי כאילו הוא סיפור הרפתקאות. רק כשהגעתי לסופו השתנתה זווית הראייה שלי: הספר הזה עוסק למעשה בכמיהה. הכמיהה הזו, שאין לה שם ואין תאור שיכול להלום אותה, מופיעה כשאנשים עושים דברים שאין להם הסבר, שנראים מנוגדים להיגיון שלהם ואף לצרכי ההישרדות שלהם. אם תשאלו את אותם אנשים הם לא יוכלו להסביר את מעשיהם. רק ממבט מבחוץ, תתגלה לפעמים הכמיהה הזאת ותסביר את סיבת המעשים. ג'פי בראון הוא תוצר (כנראה) אופייני של שיכבת העניים-עד-רעב שאיכלסה את לונדון של המאה ה 19: הוא בן לאב לא ידוע ולאם המנסה לפרנס את עצמה ואת בנה לא בהצלחה רבה, וג'פי בן ה 9 מחזיק כבר בשת... המשך לקרוא

yaelhar

הספר הזה הזכיר לי בקטעים מסוימים את שוק התבלינים בדלהי. למי ששואל את עצמו מה לעזאזל אני צריך לעשות עם הדמוי הזה? אסביר. סיפרתי לחברת קריאה שלי שהספר הזה מזכיר לי את שוק התבלינים של דלהי היא שאלה אותי "זה טוב או לא טוב"...? ועל כך לא הייתה לי תשובה.."זה יותר מידי" עניתי. קניתי את הספר כי זכרתי שאלון ד.א. כתב עליו משהו פה, לא זכרתי אם הוא אהב או לא אהב, אם הוא ממליץ או לא. ולפעמים אם להיות כנה לא תמיד אני מבין גם בתום הקריאה :-), במקרים כאלה אני פשוט שואל בתגובות "מומלץ"? ועכשיו לספר. נתחיל מהבנגד. העטיפה לא אטרקטיבית (don't judge a book by its cover) השטויות שכתובים מקדימה מתח... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

ספר הרפתקאות ומסע מוזר ודמיוני. בעת הקריאה בו חשתי שהוא הפעיל אצלי ממש את חוש הריח. בכל דף יש תיאור של ריחות, ותמיד ריחות שליליים ומצחינים: מימיו העכורים של נהר התמזה, סירחון הרחובות בלונדון, הפרשות של אנשים ובעלי חיים, ריח פגרים ונבלות. לא מומלץ לאכול תוך כדי קריאה בספר הזה. תיאור האנשים בספר שטחי ורדוד לחלוטין. לעומת זאת, תיאור בעלי החיים מקיף, מרתק ואנושי. התוודעתי לבעלי חיים מיוחדים כמו השד הטזמני ו"הדרקון" (כנראה הכוונה לדרקון קומודו- כוח ענק). לקראת סוף הסיפור, יש תיאור ארוך מידי וקשה מאוד מבחינה נפשית לקריאה על האנשים ששהו בסירות ההצלה. התיא... המשך לקרוא

יסמין

ספר זה מדבר בעיקר על גורל , הגורל מניע את כל העלילה ובזכותו העלילה נרקמת ומסתעפת , קרול ברץ' מצליחה להעביר את המראות הריחות והאנשים מאותה תקופה של המאה ה- 19 , סיפור ההישרדות של ג'פי גיבור הספר מתואר באמינות ועל כן לפעמים מעט קשה לקריאה בשל התיאורים המציאותיים והמבחילים. הספר יתאים לכל חובבי סיפורי ההרפתקאות ומומלץ ביותר לקריאה . הסיבה שהספר קיבל ממני רק 4 כוכבים זה בשל סוף הספר אשר יכל לקבל סיומת הרבה יותר נושכת ועוצמתית אך לצערי לא רק קרול ברץ חולה במחלת הסיומת החלשה לספר , אך בכל זאת הספר מומלץ ביותר . ... המשך לקרוא

אריק

**** קודם כל ולפני הכול. תעשו טובה לעצמכם ואל - תקראו - את - מה - שכתוב - בתקציר - על - כריכת - הספר. מי שכתב את זה הוא פושע נקלה. להגיד שמה שהוא כתב שם זה ספויילר, זה כמו להגיד שמה שקורה עכשיו בסוריה זה קטע לא כל כך נעים. **** בירח הדבש שלנו טסנו, אשתי הטרייה ואני, למקסיקו. באותה תקופה, עוד היתה בנו מעט חדוות הרפתקאות, וכמיהה לספונטניות. באיזשהו מקום כבר ידענו כנראה שאלה הפירורים האחרונים של החלק הזה בחיינו. יכולנו, בלי לחשוב, לבחור לנסוע לאן שהוא בלי לתכנן ממש, וכך באמת עשינו. במקסיקו סיטי, העיר הענקית הזאת, הרהבנו עוז יום אחד ונסענו לאיזו תחנת אוטובוס גדו... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט