ביקורות ספרים על הספר מעוף הצללים - הצל של אנדר #5

הסיומת של סאגת הצל של אנדר מחזירה את הסיפור אל החלל. זהו הכרך האחרון בסדרה המדהימה של סקוט קארד והוא מצידו סוגר את הקצוות של העלילה בצורה נפלאה ומרגשת. העלילה עוקבת אחרי בין וילדיו בחללית שבה הם חיים אחרי המאורעות של הספרים הקודמים. הילדים הגאונים של בין מתפעלים את החללית שלהם לאורך שנות ילדותם ולומדים על החיים עצמם בדרך של חקר וגילוי. בין הענק כבר לא ממש יכול לזוז בתוך החללית בגלל ענקותו ולכן הוא נזקק לילדיו הצעירים הגאונים להיות לו לעיניים ואוזנים, עד שיום אחד הם נתקלים בחללית לא אנושית במסלול שלהם בחלל ומגיע המתח והמסתורין. סקוט קארד משתמש ביכ... המשך לקרוא

Braveheart

שנים שאני מחכה למוצא פיו של סקוט קארד, ובמיוחד לדעת מה קרה לבין ועולליו. כשיצא הספר לא חיכיתי שנייה ומיד לקחתי בעלות עליו, ואולי כאן נעוצה שורש הבעיה. אני התאכזבתי קצת. בגדול, אורסון היקר משחזר את הרגעים הגדולים של הדמויות שלו, ומתצרף את כל התכונות של דמויותיו לכדי שלושה ילדים, שכמובן הם גאונים, חכמים, מוצלחים ו... עוללים. בשלושתם סובב המפתח של אנטון ו... טוב אני ממש לא רוצה לעשות ספויילר. בקיצור אני קראתי בשקיקה, אבל מרגיש לי כמו סוף.... המשך לקרוא

גל

צליל של כניסת מייל העיר אותי בחצות לפני שבועות אחדים. כידוע אמהות שנתן קלה ומותר ואף רצוי להעירן משנתן בכל עת וללא שום קשר לגילו של הצאצא. וכך בהתלהבותו הרבה שלח לי בני הקטן (כמעט 25 למי שסופר) את הידיעה המשלהבת על יציאת ספר חדש בסידרת הצללים של בין. למחרת יצאתי לחפש את הספר אך התברר שעדיין לא הופץ לחנויות. אוף.. בינתיים הילד חיפש ומצא את הספר באנגלית באינטרנט, קרא אותו עד תומו והתקשר, לא חשוב באיזו שעה, לספר לי את סיפורו של הכרך החדש הבא עלינו לטובה. הרי ברור שאין שום סיכוי שאקרא באנגלית... וכיוון שהיתי טרודה בעידוד הצאצאית הזעירה החוששת מבחינות הבגרו... המשך לקרוא

טופי

הייתי בטוחה שזה הסוף. איחוד הסדרות האגדתי של אנדר והצל. אני לא בטוחה אם אני יותר מאוכזבת שהסיום האפי לא נכתב, או שמחה שעוד יש סיכוי לחזור ולצלול לעולם של אנדר ובין היקרים... המחמאה הגדולה ביותר שאפשר לתת לספר היא שהוא אורסון סקוט קארד לחלוטין על כל מאה ומשהו עמודיו הקצרים. נבלע במהירות, בלי להבין איך הוא הספיק להכניס השקפה, הסברים מדעיים, פסיכולוגיה- והכל מתוך העלילה שלרגע לא נחה, למרות פרק הזמן הקצר בה היא מתרחשת. בשעות ספורות הספקתי לכאוב, לכעוס, לשנוא, לפחד, וגם לאהוב, להזדהות, להקשר... וכמובן הכל מתוך הכתיבה המינימליסטית, נטולת הרגשנות או הקלישא... המשך לקרוא

קרדואן