ביקורות ספרים על הספר התאהבויות

ספר מעניין ועמוק. לפעמים חופר קצת אבל עדיף על שטחיות... המשך לקרוא

רוני pery

חוויאר מריאס יודע להעמיד את הקורא בסצינה או סיטואציה בצורה מדויקת כמו היה שם , הוא גם יודע לרדת לנפשה של דמות ולזגזג בין עולמה הפנימי והחיצוני אבל מה שעבד בצורה מצויינת ב"לב לבן כל כך " ובצורה פחותה ב"כל הנשמות " פשוט לא עובד כאן. מריה , עורכת בבית הוצאה לאור , צופה מדי בוקר בזוג נשוי שיושב בקפה בו היא שותה את קפה הבוקר אבל כאשר הגבר נרצח באכזריות היא נשאבת לתוך סיפורם. זהו לא ספוילר כך נפתח הספר הספר : " הפעם האחרונה שראיתי את מיגל דסוורן או דוורנה, היתה גם הפעם האחרונה שראתה אותו אישתו ..." פתיחה מצויינת ולכאורה יש כאן את המרכיבים לספר טוב : אהבה נכזבת , ר... המשך לקרוא

cujo

כשקראתי את הספר נזכרתי באנקדוטה מתולדות הכדורגל. בשעתו, הגביע במשחק גמר גביע והמדליות, היו מחולקים על ידי נשיא המדינה. שתי קבוצות התמודדו, כשאחת מהן היא בית"ר ירושליים. רצה הגורל וביתר הפסידה. הנשיא שז"ר נקרא לחלק את הצצקס( גביע מפלסטיק ומדליות כנ"ל) לשחקנים, המיקרופון היה פתוח. ואז נשמע המנחה לוחש לנשיא להגיד משהו. שז"ר שואל "מה להגיד?", אמרו לו "ברך את השחקנים". ושז"ר פותח ואומר: " במעמד חגיגי זה, שבו ..( שם הקבוצה).. שחקה נגד בית"ר ירושלים, ירושלים עיר הנצח, העיר שחוברה לה יחדיו, עיר הקודש....וכו וכו וכו", והקהל פשוט התייבש והשתגע. לימים "לול" עשתה על זה פרוד... המשך לקרוא

אורי רעננה

ספר אחד עם פוטנציאל סיפורי כל כך טוב שפשוט מדבר את עצמו למוות. כל רעיון וכל תבונה נשמעים פעם אחר פעם עד שהכל הופך להיות סתום וחסר משמעות. זאת החוויה שלי מהספר הזה, דילוג על עמודים, מירמור על הדמות הראשית הבלתי נסבלת. ברוב הפרקים תהיתי למה הבאתי את זה על עצמי ולצערי הפרקים הטובים, שהיו טובים עד כדי כאב לעיתים, פשוט לא שווים את זה. באמת, אכזבה זה הגוון שבו הספר הזה מאופיין אצלי. ... המשך לקרוא

פולי

לקח לי הרבה יותר זמן מהרגל לסיים את הספר הזה, כחודש וחצי, בדרך כלל מספיקים לי 3-4 ימים לבלוע ספר בעובי הזה, 317 עמ'. זה הספר הראשון של חוויאר מריאס שאני קוראת, לא יודעת איך האחרים שלו. המילה הראשונה שעולה לי לראש שמסכמת את הספר היא: טרחני. כל כך הרבה מילים ומחשבות, כל כך מעט התרחשויות. ספר מאד פילוסופי, מעמיק, כבד, הרבה מחשבות ולבטים מצד המספרת. מבחינתי, הרבה יותר מדי. הוא כתוב יפה, מתאים לחופשה, אבל לא ספר טיסה. צריך לתת לו את הזמן שלו, לפנות את הקשב והתודעה מהפרעות אחרות ולהתרכז. צריך לנסות ליהנות מההתפלפלויות וההתפלספות, מה היה קורה אם הייתי עושה כך וכך. אם ה... המשך לקרוא

מיכל

רעיון נחמד,אך הספר כתוב בצורה טרחנית אם הרבה חזרות על אותו ורעיון עצמו.... המשך לקרוא

דני