ביקורות ספרים על הספר שפה משלו
|
|
|
|
ילדים הנמצאים בין עולם הילדות להתבגרות - על הגשר הזה שעוד מעט יחצו אותו - הם יצורים מצחיקים ומשונים, מין תערובת של תמימות וידיעה, של חוכמה ושטויות. האריסון אוֹפּוֹקוּ הוא הדוגמה המושלמת לזה. הוא בן 11, לא מזמן הגיע עם אמו ואחותו הגדולה מגאנה ללונדון, ואביו סבתו ואחותו התינוקת נשארו בינתיים בגאנה עד שיצליחו לאסוף כסף ולהגיע. הארי חי בבית דירות רב קומות, בשכונה מעורבת קשוחה, עם המון מהגרים מכל מיני צבעים, ומנסה לפענח את העולם שסביבו, לעשות את הדברים הנכונים וגם לחיות את החיים של ילד מהגר בארץ חדשה. והחיים: הוא הרץ הכי מהיר בכיתה ו', הוא אוהב ילדה ששמה פופי... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
יש אומרים כי השפה היא ראי של הנפש. עולם המושגים וההקשר שלהם אל היום יום.
הסיפור הוא על אופוקו,ילד בן גאנה שחי ברובע עוני בלונדון. סביבה קשה של פשע, אלימות ודרישה למצוא נישת קיום.
לכאורה, ניתן לקבל ספר מלנכולי, אולי סוחט דמעות נוסח "אוהל הדוד תום", אבל לא זה הסיפור.
הסיפור מלא חדוות חיים,הסתגלות אל הנתונים הקיימים עם בחירה ואבחנה גם בין טוב לרע .
הוא אינו מסתבך ישירות בפשע, אבל נמצא לידיו.
הוא מנווט את עצמו לכוון חיובי, אולם מקבל את הרוע כדבר ממשי , קיים כחלק אינטגרלי מהחיים.
על כל זה מתלבשת השפה: עבריינית בתוכנה,כוחנית, ועם ניואנסים שמובחנים על ידי ה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
