ביקורות ספרים על הספר 1973 – הדרך למלחמה

ביקורת נוספת על ספר טוב וחשוב זה... יש בערוצים הרחוקים יותר בכבלים ככה 40+, את ערוצי ההיסטוריה המדע והטבע. באחד מהם, לא זוכר ממש איפה, יש את התוכנית "שניות מאסון", שם סוקרים את השתלשלות המקרים והכשלים של אסונות,בעיקר תעופה (לא מומלץ למי שמתכוון לטוס בקרוב). שם כמעט תמיד תוכלו לראות שלמרות השרשרת המאוד ארוכה של מנגנוני בקרה ובטיחות, כולם ללא יוצא מהכלל כשלו וגרמו לאסון. התגובה כמעט לרוב היא ואו... איזה צירוף מקרים אומלל, אולם צריך לזכור תמיד שהיה מספיק בדרך כלל אחד בחולייה שלא יכשל, בכדי למנוע את האסון. לכל אירוע יש שרשרת אירועים שהובילה אליו, ובדרך כלל ... המשך לקרוא

ניר

יש לי תמונה מאוד קטנה ואישית מהמלחמה ההיא, היא חוזרת אלי לעתים כסיוט ... בני מחזורי היו בחזית, ואני בדואר. לשם היגע המורה שלי יום יום, בגוף שפוף, בעיניים חרדות ואדמות מחוסר שינה. בקול רועד שאל, האם היגיע דבר מה מנחומי שלי ? עברו הימים וחלפו, והאיש המשיך להגיע כשהוא הולך ודועך, הוא הבין יותר ויותר, שהאין בשורה היא הבשורה. לאחר שעברה תחנות רבות בחיפוש אחר החייל שנעלם בחולות סיני, חזרה החבילה של המורה שלי לדואר, קרועה ומלוכלכת, מעוכה ומסריחה מהאוכל הרקוב שבה, בצידה הייה פעור חור גדול - כמו פציעה. מאז אותם ימים מראה החבילה הזאת, התקבע אצלי כמראה המלחמה, החו... המשך לקרוא

רץ

לאחר מלחמת שלום הגליל, והמחיר העצום שישראל שילמה על המלחמה הבלתי נחוצה הזאת, נאמר על ראש הממשלה מנחם בגין, שהוא התנתק מהסובב אותו, הסתגר במן קונכיה, והשתבלל לתוך עצמו. ולמה אני מזכיר את מקרה בגין? מהסיבה הפשוטה, שהנהגת ישראל לפני מלחמת יום הכיפורים , סבלה מתופעה דומה שניתן לתארה השתבללות לתוך עצמה, תוך ניתוק עצמה מהריאליטי של החיים הפוליטיים והבינלאומיים. אני מבין שזהו משפט קשה, אבל לאחר קריאת הספר של קיפניס, אפשר לשפוט את ממשלת ישראל לחומרה! ראשית בכל הנוגע לספר: לאחר מחקר עמוק במקורות שעמדו לפניו,פותח לפנינו המחבר את קודש הקודשים של יום הכיפו... המשך לקרוא

tuvia