ביקורות ספרים על הספר בניין שלם - כניסות א-ה

הבניין הוא מעין מיקרו-קוסמוס ישראלי עירוני. חמש כניסות, ארבע קומות. שוכרים ובעלי דירות. נשואים, פרודים, רווקים. חתך גילאים שונים. כמעט כולם דתיים, אדוקים יותר או פחות. נעם ואהרון שעברו מן ההר- זוג פרוד עם ילדים הגרים בדירות שונות באותו בניין. זוג מבוגר שהיחסים ביניהם עלו על שרטון לפני זמן רב. שירה ועמיחי, שהוריו גרים באותו בניין. שמוליק, סרבן נישואין בן ארבעים. בעלי משפחות צעירים. הפתיחה נראית טוב. הבלוג הקבוע 'אין יור פייס' של שלומית מתייחס למבוכה של הדוסים (במקור) כשמכונית מוצתת. שרק לא יאשימו אותם כמו ברצח רבין. איזה נאחס. ההצתה הזו היא באמת חתיכת בלג... המשך לקרוא

ראובן

על הסופרת יעל משאלי, שמעתי רבות. בכך שהתחילו להתייחס לקהילה דתית הגאה, וכך יעל משאלי ציינה שבנה הוא דתי שיצא מהארון, והיא גאה בו ולא מתביישת בכך שהוא משייך את עצמו לקהילה הגאה. לפני כחודשים אחדים נתקלתי בספר שלה ליד סטמצקי בספרים הזולים שנמצאים ליד החנות, בין הספרים המשומשים. ההתחלה נשמעה לי מעניינת. הסיפור מגולל את סיפורם של כמה משפחות שחיות באותו בניין בכמה כניסות. היא קוראת לספר ''בניין שלם'' לכינוי לבית המקדש, שהיה קיים, כינוי לחורבן. בבניין גרים: רווק בן 40 שלא רוצה להתחתן, נערה צעירה דתייה שכותבת בלוג על חייה(שלומית אין יור פייס) לעומת זוג גרוש, ... המשך לקרוא

אורי החמודה

ספר המתיימר לחדור ולהציג, לחשוף ולספר על חיי הציבור הדתי בימינו, במאה ה- 21, בעיר כלשהי בישראל. סיפור רגיל על בניין אחד בעיר, בניין בו גרים אנשים ומשפחות, צעירים ומבוגרים, זוגות, בודדים, אנשים מכל מיני גוונים וסוגים. הספר עובר בפרקים קצרים מדמות לדמות, מדיירי דירה אחת לדיירי דירה אחרת, כשהחוט המקשר את כל הסיפורים, מלבד מגוריהם בבניין ובו מס' כניסות, הוא ניסיון הצצה לחיי הציבור הדתי העירוני בישראל (שיש מי שמכנה אותו בשם 'הבִּיצה'). הרעיון לספר אולי מעניין אבל לטעמי אין פה סיפור אמיתי, אין משהו שהופך באמת את הסיפורונים למכלול, ובנוסף הדמויות בחלקן רדודות ו... המשך לקרוא

אבי

הספר מספר על מערכות יחסים: מערכות יחסים שבירות: בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין אישה לחמותה, בין אנשים לאנשים, ובין אנשים לאלוהים. כנראה, שבצורה מטאפורית הזוג (נעם ואהרון) שירדו מההר, ירדו אל המציאות הכואבת של אנשים שלמרות שיש להם הכל עדיין לא טוב להם. לכל הבניין הזה ודייריו יש משהו: משפחה, ילדים, חברים, לימודים, אבל, הכמיהה למשהו אחר, בלתי מושג, מערערת את חייהם והופכת אותם לחיים לא טובים, לא מאושרים, ואומללים. קראתי את הספר וכאבתי את כאבם של כל הדמויות, וראיתי את עצמי קצת בכל אחת מהן. הלכתי לישון עם מחשבה ש"אדם צריך להיות שמח בחלקו".... המשך לקרוא

חגית

**** אני מת לנסוע שוב לנפאל. הייתי שם לפני חמש עשרה שנה, וששת השבועות האלה נכנסו לי עמוק מתחת לעור והם פועמים בי לחזור, לשבת בבית הקפה "פומפרניקל" בקטמנדו או בפוקרה על שפת האגם, להזמין "בלאק טי" ועוגת קינמון ולהביט על התאואים, על הילדים היחפים המשחקים כדורגל ולנשום, עמוק. אחר כך הייתי מתכנן באיטיות את הטרק שלי לשרשרת הרי האנאפורנה, דרך כפרים מבודדים חסרי חשמל, פורטרים קלי רגליים ופונדקים שמגישים דל-באט ריחני, מרק שום להקלת מחלות הגבהים, ולקינוח - בלינצ'ס אפוי בתנור ובתוכו חטיף מרס מותך. אבל אני לא נוסע. אני לא רואה את זה קורה, לא בשנים הקרובות בכל אופן... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

ספר מאוד טוב. מצד אחד הספר מורכב ממיני סיפורים ובכל פעם מישהו אחר מדיירי הבניין מספר מנקודת מבטו, יש את הרווק המזדקן בן ה-40, שמוליק, ויש את הזוג שנפרד וירדו מההר וכל אחד גר בדירה אחרת נועם ואהרון כשהילדים זזים מצד לצד והבלוגרית שלומית ואלי וחנה ההורים של עמיחי שנשוי לשירה ומצפים לתאומות לאיתי. רוב השכנים דתיים או מסרותיים בכל מיני רמות, וכל אחד רואה תמונה מסויימת בצורה אחרת עם כל בעיות חיי היום יום. אני מאוד ממליצה על הספר רואים משהו ממבט אחר וחיים אחרים. הסופרת מספרת סיפור מאוד מותח היא מעולה. מירה... המשך לקרוא

Mira

העניין בספר הזה, לדעתי, הוא בכך שהסופרת לקחה זוגות (או אנשים שכמהים לזוגיות) בשלבים ובגילאים שונים והראתה כיצד כל זוג מתמודד אחרת עם דברים, כיצד העבר משפיע גם על העתיד, כיצד התקשורת או החוסר בה משמעותיות מאד ביחסים. בניין אחד והרבה דמויות שאפשר לנסות להבין, להתחבר או אולי אפילו לקחת לתשומת לבנו מה אנחנו לא רוצים להיות. אני חושבת שהיום אני קוראת את הספר מהזווית שאני נמצאת בה כעת, ובעוד כמה שנים אני אקרא ואתחבר לדמויות שאולי אהיה קרובה אליהן יותר מאשר עכשיו. כן יש כאב לקרוא על הצורה שבה לעיתים יש כרסום ביחסים שעשויים להתפרק או להתפוצץ יום אחד אבל אני מ... המשך לקרוא

orit