ביקורות ספרים על הספר צליחה - 60 שעות באוקטובר 1973
|
בכל הזדמנות שיצא לי לדבר עם דוד שלי על מלחמת יום כיפור, השיחה תמיד מתחילה בגידוף קברניטי המדינה של אותם ימים, בעיקר גולדה ודיין. לא מהשפה ולחוץ. אפשר להרגיש את הכאב והזעם גם במרחק השנים הרב. את אבא שלי קשה לדובב לדבר על המלחמה, ומפיסות המידע שהצלחתי ללקט יש לי קטעי סיפורים לא קוהרנטיים ובלי התחלה וסוף. אני רק יודע שהוא היה בחטיבה 14. ועוד קטעי סיפורים על טנק בודד בשטח, על הצליחה, על הקילומטר ה-101.
ידוע שמלחמת יום כיפור החלה במחדל מודיעני חסר תקדים, בכאוס, ובלחימה של מעטים מול רבים כפשוטו. רק לסבר את האוזן יחסי הכוחות בחזית הדרומית היו כך: בשעה 13:55 בצהרי ... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הרגע בו גלגל המערכה שינה את כיוונו
בר לב היה הגיבור האמתי של מלחמת יום כיפור, הרעים בקולו מאיר פעיל, המורה שלי למלחמות ישראל, קורס בו לקחתי חלק כסטודנט להיסטוריה. בנקודה הזאת קולו עלה, והוא שאג בטמפרמנט האופייני לו, אילו אריק היה חוצה את התעלה כפי שרצה, בעיתוי הלא נכון בו המצרים היו עם כוחות רבים ממערב התעלה, הוא היה גורם לאסון לעם ישראל. בר לב בלם אותו, בכך שהמתין לעיתוי הנכון לצליחה, מצב בו הכוחות המצרים עברו מזרחה.
האמירה הנוקבת של מאיר פעיל מבטאת את עובדת היותה של מלחמת יום כיפור, טראומה לאומית, המעוררת עד היום מחלוקות אמוציונאליות. השלב שלגביו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה שכתוב בכתיבה קולחת ומהנה.
הספר הינו ספר צבאי קלאסי וכמו ששמו מכווין הוא ספר מצוין לקריאה על המערכה לצליחת תעלת סואץ,
הספר מתאר את האירועים במיקוד נכון ובדרגת המערכתית. ספר מצוין לעוסקים בתחום הצבאי ולמתעניינים.
יש לציין שהספר מעט חד משמעי בדעה המובאת לגבי אופיו של אריאל שרון.
לסיכום ספר מומלץ מאוד!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מחקר מקיף ומענין על קרב הצליחה בחזית הדרום במלחמת יום כיפור. המחבר, ד"ר להיסטוריה במקצועו ובעברו קצין חי"ר ותותחנים, חקר את המרכה על תעלת סואץ, מערכה שהחלה לאחר ההפתעה המצרית, הכניסה המאסיבית לצד המזרחי (הישראלי) של התעלה, וימי קרב הבלימה בקו מרוחק מתעלת סואץ.
בעקבות ראיונות רבים עם רבים מהמפקדים והלוחמים, האזנה להקלטות רשתות הקשר וחומר רב שפורסם על המלחמה, מתקבלת תמונת קרב הצליחה, המשימות, ההצלחות, הקשיים, הכשלונות. מלחמות הגנרלים וכל מה שאירע באותן 60 שעות קשות וגורליות שעלו בחיי רבים אבל ככל הנראה שינו את תוצאות מלחמת יום כיפור ואולי אף הצילו ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שאלה ראשונה: האם ניתן לכתוב ספר היסטוריה צבאית כרומן מתח?
שאלה שניה : האם גיבורים היסטוריים יכולים למלא תפקידים של גיבורי רומן היסטורי
בספר מתח, תוך שהם מקבלים את תפקידים של ה״רעים״ או ה״טובים״?
התשובות לשאלות היא חיובית בשני המקרים.
ניתן לכתוב ספר מתח היסטורי בסיגנון שבינה כתב את סיפור חיסולו של היינדריך, או ניתן לספר את סיפור הצליחה
של תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים כסיפור מתח , שבו אין רעים , או טובים, אלה רק אנשים, שהם בני אדם ,
שרוצים לשרוד מלחמה לחיים ולמוות, ולתת את כל מה שיש להם כדי לישרוד ולנצח.
סיפור הצליחה, מספר בדיוק את הסיפור הזה.
רומנים... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשעתו, לקחתי קורס בפקולטה להיסטוריה כללית של אוניברסיטת תל־אביב שכותרתו "ארצות־הברית: ממושבות למלחמת אזרחים". המרצה, פרופסור ותיק שהערכתי, הלין לא פעם שלצערו הוא לא כותב טוב כמו ההיסטוריונית ברברה טוכמן, שספריה ובראשם "מצעד האיוולת" היו לרבי־מכר.
כשקראתי את הספר "צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973" מאת ד"ר עמירם אזוב (הוצאת דביר, 2011), שתיאר את מבצע "אבירי לב" לצליחת תעלת סואץ בידי כוחות צה"ל במלחמת יום הכיפורים, הבנתי בדיוק כיצד חש אותו מרצה. אמנם הספר נכתב כמחקר היסטורי אקדמי לעילא ולעילא, אך הוא נקרא בנשימה עצורה. אזוב הוציא מתחת ידו את מה שניתן להגדיר כספר ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מנסה להוות סיכום המוסמך לצליחת התעלה על־ידי צה"ל במלחמת יום הכיפורים. אכן מחבר הספר עשה "חריש עמוק" וליקט עדויות רבות של מפקדים ומסמכים העוסקים במהלך הסבוך שכלל יחידות ואמצעים רבים. הבעיה העיקרית של הספר שאין הוא שונה מהותית מיתר הספרים הרבים שפורסמו בנושא (אולי הוא מרחיב את היריעה פה ושם). בעייתו העיקרית של ספר זה – כמו גם בעיתם של מחברים אחרים - שהוא מנסה לתאר את מהלכי כוחותינו אך החומר על מהלכי הנגד של האויב המצרי הוא דל, ולפיכך לא משקף את תמונת הקרבות בצורה אמינה. נכון שצבא מצרים לא מאפשר לתחקר את מפקדיו מאותם ימים אבל ממי שמתהדר בשירות במח... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק - למי שמתעניין בנושא. כתיבה קולחת, יכולת סיפור טובה. מה שעולה מהספר הוא תמונה מדכאת לגבי איכות ניהול המערכה כולה והצליחה בעיקר. ניתן לזהות, דרך הערפל שהוטל שלא לצורך על המלחמה כולה, את הסימפטומים שראינו אחר-כך בשתי מלחמות לבנון. בולטת העובדה שמלחמות ישראל לא זוכות לניתוחים ציבוריים מקצועיים - רק פירסומים מטעם ויומני מלחמה אישיים או יחידתיים. לכן חשובה עבודתו של היסטוריון צבאי.עמירם אזוב עשה עבודה טובה, אם כי הייתי מאוכזב משני דברים: הנטייה להיכנע לראיית כל מהלכי הקרב כסיפורים אישיים ולא ניתוח מקצועי (עם התמקדות שלא לצורך בסיפורים אישיים ש... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית, איני אדיש לאזור, לתקופה ולמלחמת יום כיפור.
את המלחמה "ביליתי" בצפון ולא בפיקניק. אחר כך הועברנו ל"בילוי" ואבטחת הצירים שעברו בחווה הסינית בדרך ל"אפריקה".
האזור מוכר,אבל כל הארועים מאחורי המהלכים הצבאיים, לא היו ידועים לי.
אוסף של מפקדים פוליטיים , לעתים קטנוניים ולכולם אגו ואינטרסים שלא תמיד תאמו את הצורך המבצעי.
לאחר שמתעלמים מנתונים אלו ניתן לקרוא על מערכה קשה,בה רוח הלוחמים, והתעוזה המחשבתית היא שהכריעה את הכף.
הבלגן המתואר על הצירים חזר גם בתחילת מלחמת לבנון הראשונה(אין לי מושג לגבי השניה).
איני מתרגש או נדהם מתהפוכות הקרב, כי זה טבעה של... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הטרגדיה של מלחמת יום הכיפורים אינה מגולמת באלפי המסמכים שנכתבו אודותיה, לא בערימות המאמרים שניסו להסבירה ואף לא בהררי הניירת שנערמו במסדרונותיה של ועדת אגרנט, שעסקה כידוע בה ובהשלכותיה מרחיקות הלכת על הציבור בישראל; תמציתה של המלחמה מסוכמת, למרבה הזוועה, בקירות הזיכרון המציגים את שמותיהם של הבוגרים/הנופלים, בכל תיכון ממוצע בארץ : בשעה שבכל מלחמה שנערכה מאז הקמתה של מדינת ישראל נימנו מספר חללים ספורים, הרי ששמות חלליה של מלחמת יום הכיפורים תופסים את רובו של הקיר... מחזור שלם של מתגייסים נמחק בניסיון לבלום את המתקפה המשולבת המצרית/סורית ולהם נוספו... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
